דולברג, פביאן
בן אברהם וברטה. נולד ביום כ"ו בטבת תרפ"ב (26.1.1922) בסטניסלב אשר בפולין. למד בגמנסיה עברית שבעירו. היה שם מדריך בקלוב לספורט לנוער יהודי. הוריו, אחריו ואחותו נרצחו בגיטו סטניסלב בידי הנאצים ורק הוא הצליח לברוח ללובלין ולגרמניה ושם התעכב עד תום המלחמה. אז עבר לפריז ושהה שם שנתיים. עם הקמת מדינת-ישראל עלה לארץ. למד בקורס עיוני לעובדי-מתכת מטעם ההסתדרות ועבד כטכנאי בבית-חרושת למתכת. גויס לצה"ל באוקטובר 1948 והשתתף במלחמת-הקוממיות. נפטר במחלה ביום כ"ז בכסלו תשי"ד (4.12.1953) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ובן; בנו השני, שנולד לאחר פטירתו נקרא על-שמו.