דויטש, אברהם (‘טומי’)

בן מרדכי ופנינה. נולד ביום ה' בטבת תש"ז (28.12.1946) באורדיה שברומניה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. עם העלייה ארצה התגוררה המשפחה ברעננה וכעבור חצי-שנה עברה לירושלים. לאחר שהות בבית-עולים שבאולפן 'עציון' הקימה המשפחה את ביתה במקור-חיים, שם היא מתגוררת עד היום. אברהם למד בבית-הספר היסודי 'גאולים' והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר החקלאי שבעין-כרם. כן השתלם בקורס למסגרות- מכנית. היה בן מסור להוריו, חברותי מאוד ומקובל בחברה. הוא אהב ספורט והיה אוהד מושבע של קבוצת בית"ר ירושלים. בזמן הלימודים שירת בגדנ"ע ולפני גיוסו לצבא עשה שמונה חודשים בקיבוץ מחניים, במסגרת גרעין שיצא לעבוד בקיבוץ לפני השירות בצבא. במחצית חודש מאי גויס אברהם לצה"ל והוצב לחיל-הרגלים, שם עבר את אימוני הטירונות. הוא השתלם בקורס-רובאים ועד לשחרורו מהשירות הסדיר שירת בגדוד בחיל-הרגלים ונטל חלק במלחמת ששת-הימים. בשנת 1967 השתחרר משירותו בצבא והוצב לשרת במילואים בחיל-הרגלים. אברהם נטל חלק במלחמת יום-הכיפורים כחייל במילואים. ביום כ"ז באדר ב' תשל"ח (4.4.1978), בהיותו בשירות-מילואים פעיל, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו אישה שני ילדים, הורים ואח. שר הביטחון דאז, עזר ויצמן, כתב למשפחה השכולה: "אברהם דויטש היה חייל מצוין, חבר למופת ואהוב על כל-מי שהכירו". מפקד היחידה תיאר, במכתב התנחומים למשפחה, את נועם-הליכותיו, את מסירותו בעבודה והיותו אהוד על חבריו ומפקדיו.