דויטשר, יצחק

בן פרידה ויוסף, נולד ביום ב' באדר ב' תרצ"ב (10.3.1932) בעיר סטולין, פולין ועלה ארצה עם הוריו בהיותו בן שנה. את חינוכו העממי קיבל בבית-הספר על שם סוקולוב בירושלים. הוא למד שנה בבית-חינוך תיכון ושנתיים בבית-הספר הימי שליד הטכניון בחיפה. היה חבר בתנועת הצופים, שבט "הקהילה", ובו בזמן חבר בגדנ"ע. היה נער אמיץ-לב ושאף להקדיש עצמו לימאות. בתקופת לימודיו בחיפה השתייך ל"הפועל" והיה חבר מסור ונאמן לסקציה הימית של הארגון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות, הצטרף לפלי"ם. כשהוריו ניסו להשפיע עליו שידחה את גיוסו בגלל גילו הרך – כבן 16 – ענה: "אבא, הרוצה אתה לחכות עד שהערבים יבואו עד לבית שלנו?" משנחסמה הדרך לירושלים צורף עם פלוגתו לגדוד "הפורצים" של הפלמ"ח והשתתף באומץ ובמסירות כמקלען בפעולת "נחשון" ובפעולת "מכבי". אחרי כיבוש הכפר בית- מחסיר יצא ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948) עם מפקדו להציל את חבריו הפצועים, ופגז אויב פגע בו והרגו. יצחק הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.