דוידס, יואב יצחק
בן רחל ונחמיה, שעלו ארצה מהולנד, נולד בט"ז בתמוז תשט"ז (25.6.1956) ברמת-גן. כבן למשפחה שומרת מצוות התחנך בבית-הספר הממלכתי-דתי "עציון" בתל-אביב, המשיך ללמוד בישיבה התיכונית של "בני עקיבא" בנתניה, והשלים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון הדתי ח' בתל-אביב. בתקופת לימודיו היה חבר ב"בני עקיבא". יואב יצחק גויס לצה"ל במחצית יולי 1974 והתנדב לחטיבת גולני. בחטיבה עבר קורסים שונים כנהג זחל"ם, מ"כ רובאי ונגד רובאי. תקופה קצרה שירת כמדריך בבית-הספר למ"כים והיה סמל מבצעים. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר נשא לאשה את יפית גולדמן והחל לעבוד כסוכן מכירות של חברה לשיווק חומרי בניין. הזוג קבע את מגוריו בראשון-לציון והחל לטפח את ביתו. יואב יצחק לא בחל בעבודה קשה ובתמורה על המאמץ הרב שהשקיע בעבודתו זכה ליחס חם מצד מעבידו, שאהבו כבן. הוא היה בעל למופת ואב מסור לבן ולבת שנולדו לו. גם בשירות המילואים לא פסק מלדבר על ביתו, על משפחתו ועל דאגתו לה. הוא הועבר למחלקת סיור וג'יפ-הסיור שלו היה תמיד מצויד ומזווד כיאות. "על יואב אפשר היה תמיד לסמוך: חסרות סיגריות – הוא שולף קופסא; חסר אוכל – יואב הולך לארגן. בחור כזה אי-אפשר היה שלא לאהוב", סיפר חברו לנשק. וחבר שני הוסיף: "את יואב אפשר היה לכנות 'בדרן המחלקה' – תמיד דאג למורל גבוה של הסובבים אותו". עם פרוץ מלחמת שלום הגליל נקרא יואב יצחק לשירות מילואים פעיל. מחלקתו צורפה ליחידת נח"ל. ביום ג' בתמוז תשמ"ב (24.6.1982), יום לפני יום הולדתו ה-26, נפל סמל יואב יצחק בקרב בעיירה בחמדון שבלבנון והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול. השאיר אחריו אשה, בן ובת, הורים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו בין השאר: "היה מקובל מאוד על חבריו במחלקת הסיור. אפיינו אותו סדר ודייקנות בכל הקשור בהכנות לקרב. ידידיו מבין החיילים נהגו לכנותו 'אחראי-מורל', שכן הוא דאגבמזגו הטוב ובשלוות רוחו ליצור קשרים עמוקים מחד, ולשמח ולשעשע את חיילי היחידה מאידך"
