בנם של ציפורה-לאה (פייגה) וחיים-יהודה. נולד ביום י"ט בכסלו תרפ"ח (13.12.1927) בעיירה ז'דנובה (Zdenovo) במחוז מונקץ' שבצ'כוסלובקיה. אח לשישה: אליעזר (לייזר), נפתלי, דוד-צבי, חיה-בינה, רבקה ומרים (מונסי). שמו העברי של מרטין היה מיכאל-יחיאל. הוא למד ב"חדר" בעיירה שבה גדל. כילד וכנער השתתף בפעילויות ספורט כמו כדורגל וכדור-עף, אולם הוא נהנה גם מקריאה. כמו כן היה פעיל בתנועת הנוער "השומר הצעיר". הוריו התפרנסו מייצור מי סודה והפעילו סוכנות לשיווק בירה. בעיירת מגוריהם חיו כשלושים וחמש משפחות יהודיות. עם פירוק צ'כוסלובקיה ב-1938 עבר האזור לידי הונגריה. ב-19.3.1944 השתלטה גרמניה הנאצית על הונגריה, ואז החל ריכוז היהודים בגטאות ושילוחם למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. יהודי קהילת ז'דנובה גורשו באמצע חודש אפריל 1944, מיד לאחר חג הפסח. מרטין נשלח לאושוויץ והיה גם במחנה מאוטהאוזן שם עבד כחייט במהלך המלחמה. במהלך מלחמת העולם השנייה נספו האח דוד-צבי (במאוטהאוזן), והאחיות רבקה ומרים (באושוויץ). מרטין ניצל וכמוהו אֶחיו לייזר, נפתלי וחיה-בינה (בלונקה). אחרי השחרור שב מרטין לעיר מגוריו שהוחזרה לצ'כוסלובקיה, ויחד עם מרבית היהודים נדד לחבל הסודטים. מרטין הצטרף לארגון "הנוער הציוני" ובהשפעתו התנדב ל"בריגדה הצ'כית" שיועדה להכשרה צבאית במגמת עלייה ארצה. מרטין היה בחור שקט וצנוע, ולדברי חברו לקורס יצחק גרינוָלְד "הלך בתלם". "הבריגדה הצ'כית" הוקמה ביולי 1948 וכללה כ-1,500 מתנדבים יהודים שהתאמנו בצ'כיה לקראת עלייה והצטרפות לצה"ל. צוות מפקדי הקורס הורכב הן ממפקדים בצבא הצ'כי והן ממדריכים ישראלים, חברי ארגון ה"הגנה". כארבעים חיילים עברו אימוני צניחה. כולם היו בוגרי קורסים צבאיים שונים בפיקודו של חיים גורי (לימים משורר נודע). קורס צנחני צה"ל התחיל בפראג ב-15 ביולי במחנה הצבאי הצ'כי סטרז'-פוד-רלסקם (Str?? pod Ralskem). המתקן הוקם על ידי חיל הצנחנים של הצבא הגרמני ושימש אותם עד מפלתם. האימונים התקיימו בסודיות גמורה בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית. נאסר על החיילים לדבר עברית, אנגלית או הונגרית כדי שלא יבלטו בשטח לעיני המקומיים. הם לבשו את המדים המנומרים של חיל הצנחנים הצ'כוסלובקי, נעלו נעלי קומנדו אדומות וחבשו כומתות בצבע ארגמן. המפקדים הודרכו בעל פה. את האימונים העבירו ללא ניירת, באופן מהיר ומעשי. האימונים כללו קרב מגע, טיפול בחומרי חבלה, הריסה, ירי, כיבוש יעד, אימוני צניחה וקפיצות עם מצנח. חיים גורי פיקד על הצנחנים, והיה מפקדו הישראלי של מרטין. בספרו המחודש "עד עלות השחר" כתב: "לא מרפה ממני דמותו של צעיר משלנו, מרטין דוידוביץ ז"ל מקרפטרוס, שנהרג מכדורו של אחד המדריכים הצ'כים. הוא נקבר בחשאי, בבית העלמין היהודי בפראג. מכנים את האסונות הנוראים האלה 'תאונת אימונים'". אחד מחיילי הקורס, יצחק גרינוָלְד, תיאר את אירועי לֵיל ה-18 באוגוסט 1948, כשלושה שבועות לאחר תחילת הקורס: "באותו יום היו שני אימונים, אימון יום ואימון לילה. האימון הראשון, ביום, עבר בהצלחה; ובאימון הלילה, שנושא התרגיל בו היה "התקפה על יעד והכנתו לפיצוץ", התפצלה המחלקה לשני כוחות: כוח א' תוקף, כוח ב' מתגונן. מבחינת מקומו בסדר הכוחות היה מרטין דוידוביץ ראשון או שני בכוח 'התוקף' ותפקידו היה לנטרל את הזקיף (איש הקבוצה המתורגלת, סגן צ'כי, איש צבא קבע). היות ומרטין דוידוביץ ידע צ'כית, נקבע הוא כמתרגל ההשתלטות על הזקיף. בעוד כל הקבוצה המתרגלת שוכבת בחשכה התקרב מרטין אל הקצין הצ'כי וחָבַק אותו בזרועותיו. בתגובה שלף הקצין את אקדחו, הצמיד אותו למצחו של מרטין דוידוביץ וירה כדור אחד… והרגו במקום". להגנתו טען לאחר מכן, כך זוכר יצחק גרינוָלְד, כי חשב שהאקדח אינו טעון. הקצין הושעה לעשרים וארבע שעות מתפקידו והתרגיל בוטל. מרטין דוידוביץ נפל בעת שירותו ביום י"ג באב תש"ח (18.8.1948) והוא בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים למחרת היום בבית העלמין היהודי בפראג. הותיר שני אחים ואחות. בהשפעתו של מרטין, הצטרף אחיו נפתלי ל"הבריגדה", והשתתף בקורס שריון במחנה אודוסיה-אובסקובה. שם קיבל את ההודעה על נפילת אחיו והשתתף בהלווייתו. אֶחָיו של מרטין עלו לישראל וחיו באזור חיפה החל משנת 1949. הם היו בעלי משאיות ועסקו בהובלת חומרי בנייה, אך עזבו בשנים 1955-1954 לארצות הברית. נפתלי שינה את שמו לנייט דיוויס. לייזר גם הוא שינה את שם המשפחה לדיוויס. שני האחים והאחות בלונקה פרידמן חיים שלושתם בארצות הברית. אמנם מרטין דוידוביץ לא חויל רשמית לצבא ההגנה לישראל, אך הוא נפל בתרגיל אימונים של הצנחנים במסגרת קורס צה"לי בצ'כוסלובקיה, ונזכר במפורש בשמו בדיווח רשמי של "צוות מדריכי הצניחה" אל המטה הכללי של צה"ל. המסמכים שאותרו בארכיון צה"ל מוכיחים כי נפל כחייל צה"ל, והוא הוכר כחלל צה"ל מאז 2001. על פי עדות יצחק גרינוָלְד, חברו לקורס ופעיל בעמותה להנחלת מורשת הצנחנים, מרטין היה החלל הראשון של חיל הצנחנים של צה"ל, למרות שלא זכה להגיע ארצה. שמו מונצח באנדרטת הצנחנים סמוך לבסיס חיל האוויר תל נוף, והעמותה להנחלת מורשת הצנחנים הפיקה סרט לזכרו.
