דוידוביץ, מנשה

בן לאה ואריה, נולד ביום ט' בסיוון תר"ץ (5.6.1930) בארץ. הוא התחנך בבן שמן והצטרף לתנועת "הנוער העובד" וביחד עם קבוצת-הכשרתו עבר לשירות ה"הגנה". משסיים את לימודיו בכפר הנוער בן שמן יצא עם משפחתו להתיישבות בארגון הגליל, מושב למרגלות גבעת המורה שליד עפולה, והתמסר בכל לבו ונפשו לכל עבודה במשק. מנשה שקד יומם ולילה על שיפור המשק, גיוונו ושכלולו. בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לשירות פעיל, נשלח מיד לנגב ושירת בחטיבת הנגב. הוא שימש כאלחוטאי בליווי שיירות בדרך רחובות-יד מרדכי. מנשה מילא חובתו ברצון ובמרץ, אך ציפה מאוד לימי-שלווה ולבניינה השקט של הארץ. במכתבו האחרון כתב: "…אנו עובדים בליווי משוריינים ויותר מדי שמח. ולמחרת מכינים לנו משהו שמח וחם ביותר. אבל נקווה שנצא מהמקלחת נקיים ביותר". על משמרתו זו נפל ביום י"ג באדר ב' תש"ח (24.3.1948) ליד ברברה, בלוותו שיירה ליד מרדכי. מנשה הובא לקבורה בבית- הקברות ביד מרדכי. ביום כ"ז בתשרי תש"י (20.10.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.