fbpx
דוד פור, סיני

דוד פור, סיני


בן טורן ושוקרולה, נולד בשנת תשי"ט (1959) באירן ולמד בבית-הספר היסודי "אליאנס". שנות ילדותו של סיני עברו עליו באירן. בבית-הספר הוא נודע כתלמיד כשרוני ושקדן ובזכות חריצותו ותבונתו, זכה, כמעט בכל שנה, בתואר התלמיד המצטיין בכיתתו. הישגיו הסבו הנאה לבני משפחתו, והם שמחו בהצלחתו ובכבוד על שזכו בבן כזה. בשנת 1971 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בעיר רמלה. סיני עשה שנה בפנימייה בשפיה, ושנה נוספת בפנימייה על-שם יוהנה ז'בוטינסקי בבאר-יעקב. אחרי כן, הוא התקבל כעובד מתלמד למעבדת צילום בתל-אביב. במהרה נקלט סיני היטב במקום, וזכה לשמש כמפתח ראשי במעבדה. בשעות הפנאי שלו נהג סיני לסייע לאביו בסטודיו לצילום, שהיה בבעלות המשפחה, וכך למד את רזי המקצוע. הוא היה נעים הליכות וחביב, מיומן בעבודה ונבון, והלקוחות, שפקדו את החנות, שמחו להיעזר בו ולשמוע את עצותיו. סיני היה היחיד מבני המשפחה ששלט בשפה העברית, וידיעותיו אלה סייעו למשפחה בשלבים הראשונים של קליטתם בארץ. שעות רבות בילה סיני על מגרש הכדורגל, כחבר בקבוצת הנוער של בית"ר רמלה. אולם את מרבית זמנו הפנוי הוא הקדיש ללימוד פיתוח-קול, משום שניחן בקול ערב ואהב מאוד לשיר בכל אירוע. סיני גויס לצה"ל בשלהי פברואר 1977. לאחר שהשתלם בקורס נהיגה הוא נשלח לבסיס של חיל-האוויר, ושימש בו כנהג משאית. הוא היה חייל טוב וממושמע ומילא את תפקידו לשביעות-רצון מפקדיו. במסגרת תפקידו נסע סיני בארץ לאורכה ולרוחבה, והכיר בה כל אתר ואתר. לאחר שסיים את תקופת השירות הסדיר, עסק סיני בהובלת פועלים למקום עבודתם, וכעבור זמן קצר, פתח ביחד עם אחיו סטודיו לצילום. האחים ראו ברכה בעמלם. סיני נהג כדרכו ברגישות, בסבלנות ובעדינות כלפי לקוחותיו, ואלה החזירו לו חיבה וכבוד. את זמנו הפנוי הוא בילה עם חברים וחברות. אלה מספרים עליו שהוא ידע להפוך כל בילוי לאירוע מיוחד, ושהכול ביקשו את קרבתו ונהנו במחיצתו. בשלהי מרס 1982, ימים אחדים לפני חג הפסח, נקרא סיני לשירות מילואים. מדי שנה נהגו בני המשפחה להתכנס בערב פסח ועל סיני הוטל לקרוא בהגדה ולזמר משירי החג, אך באותה שנה לא זכה להגיע לערב הזה. ביום י"ג בניסן תשמ"ב (6.4.1982), נפל סיני בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברמלה. הוא הניח אחריו הורים, ארבעה אחים ואחות. משפחתו תרמה לזכרו תשמישי קדושה וספרי תורה לבית-הכנסת שבשכונת מגוריה. כתבה על אישיותו ועל פועלו ראתה אור בחוברת מקומית, היוצאת לאור ברמלה.  

דילוג לתוכן