דוד, אליהו

בן צביה וחיים, נולד ביום כ' בכסלו תשי"ט (2.12.1958) בקיבוץ קדמה. אלי גדל בקיבוץ עד שנת 1962, השנה שבה התפרק הקיבוץ. המשפחה עברה לתקופה קצרה לגן יבנה, ובשנת 1963 השתקעה באשדוד, ובה למד אלי בבית-הספר היסודי ובמקיף ג'. לימודיו בבית-הספר התיכון היו במגמה מקצועית, במסגרות. אלי השתייך ל"מחנות העולים", והיה פעיל בגדנ"ע, במסגרת בית-הספר, ובאגודה הימית "זבולון". הוא שימש מדריך בספורט הימי, השתתף בתחרויות שיט וזכה בהן בפרסים מקומיים וארציים. אלי השתתף במשלחת של "זבולון" שביקרה בגרמניה. חלומו היה לשרת בצה"ל, בחיל-הים. אלי היה מקובל על חבריו בבית-הספר ובתנועות הנוער. הופעתו הייתה נאה וחביבה. באוגוסט שנת 1977 התגייס אלי לשרת בצה"ל. הוא השתדל להתקבל לחיל-הים, אבל מפקדיו העדיפו את שירותו בחיל-התותחנים. הוא השתלם כקשר וכנהג נגמ"ש, ובראשית שנת 1979 עלה לדרגת רב"ט. ביולי אותה שנה עלה אלי לדרגת סמל. אלי הצטיין בשירות, ובמרס 1980 עלה לדרגת סמל-ראשון. הוא חתם על שירות בצבא הקבע, כקשר בחיל-התותחנים. בשנת 1981 עמד אלי להתחתן ולבנות את ביתו באשדוד, אולם זמן קצר לפני חתונתו נהרג בתאונה שאירעה בעת שיחידתו ערכה תרגיל צבאי במרחב מישור אדומים. ביום 5.3.1981 היה אלי בטנק הקישור בעת התרגיל. הטנק התהפך ואלי נפצע אנושות. ארבעה ימים הוא נאבק על חייו, וביום ג' באייר תשמ"א (9.3.1981) מת מפצעיו. בן 22 שנים הוא היה במותו. מפקד גדודו כתב עליו אחרי מותו: "אלי התחיל את שירותו הצבאי כחייל, מילא תפקידו במרוצת שירותו בסדיר ובקבע בצורה יעילה וטובה. מסירותו, אהבתו את הפרט, יוזמתו, מסירותו לגדוד ולמשימותיו, רצונו לתרום, שקידותו ועבודת הצוות שלו במחלקה – כל אלה נקטעו". אלי הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשדוד. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות. חבריו רכשו על-שמו מפרשית "סנונית" עבור אגודת "זבולון", שאליה השתייך אלי מנעוריו.