דודלס, נפתלי (תלי)

בן עדנה ואברהם צבי, נולד ביום כ"ב בתמוז תשי"ט (27.7.1959) בבני-ברק. ארבע שנים למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "שאר ישוב" ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר "סגולה" בבני-ברק. את לימודיו התיכוניים השלים במגמה הריאלית של הישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. עם סיום לימודיו בישיבה התיכונית למד כשנה בישיבה הגבוהה "מרכז הרב" בירושלים. נפתלי, שחבריו כינוהו תלי, הצטיין בלימודיו במקצועות הריאליים ובהומניים כאחד. הוא אהב מאוד ללמוד ושאף תמיד להעשיר את ידיעותיו ולהרחיב את השכלתו. היו לו תחביבים רבים ולכולם מצא זמן. הוא אהב להתנדב ולקרוא ספר טוב, אהב גם לבלות בחברותא והירבה לטייל עם ידידיו בארץ. מגיל צעיר נמשך לצילום והוציא מתחת ידיו תצלומים מרהיבים ביופיים, שהנציחו אנשים, אירועים ואתרים. בעודו תלמיד בבני-ברק הצטרף לתנועת "בני-עקיבא" והמשיך את פעילותו גם בסניף התנועה בירושלים. את חופשותיו מהישיבה בילה תלי בביתו עם בני משפחתו, שנהג לשתפם בחוויותיו בלימודים. נפתלי גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1978 והתנדב לשרת בחיל-הרגלים. אחרי הטירונות עבר קורס מ"כים ונשלח לגדוד של גולני. לאחר שנמצא מתאים לקצונה נשלח לקורס קציני חי"ר וסיים את הכשרתו בהצלחה רבה. הוא מונה כמדריך בבית-הספר לחי"ר ומילא את תפקידו במסירות ובנאמנות. מפקדיו התרשמו מאוד מאופן תיפקודו וציינו בחוות הדעת שלהם שהוא "קצין טוב מאוד, המקפיד בקטנות כגדולות, מקצועי ואחראי ובעל מוטיבציה גבוהה". עם היותו קפדן בנושאי בטיחות ומשמעת, שימש דוגמה לחייליו וזכה להערכתם ולאהדתם. הוא קודם במהירות בסולם הפיקוד ובתחילת 1982 הועלה לדרגת סגן. בסוף אותה שנה השתחרר מצה"ל וחזר ללמוד בישיבת "מרכז-הרב", במקביל למד במחלקה למדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה. בל"ג בעומר תשמ"ג נשא לאשה את חברתו שפרה ותכנן להמשיך ללמוד באוניברסיטה ולעבוד כמדריך בשעות הערב. כחודש אחרי חתונתו נקרא לשירות מילואים בלבנון, שם הצטרף לגדוד של הצנחנים בתפקיד קצין מבצעים. במחצית יוני 1983, בעת ששימש כמפקד סיור במשימה לפתיחת ציר, נפתחה לעבר חיילי הסיור אש מחבלים ונפתלי נפגע בראשו. ביום כ"ט בסיוון תשמ"ג (10.6.1983) נפל נפתלי בקרב בלבנון במבצע שלום הגליל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אשה, הורים, שתי אחיות ואח. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "היחידה בה שירת נפתלי היא של חיילים מבוגרים יחסית. כאשר הגיע אלינו, הוא חשב אותה ללא קרבית דיה והביע את חששותיו להצטרף ליחידה כזו. אך כשנכנס לגדוד השתלב היטב והתבלט כקצין ובעל יכולת רבה. למרות הפעילות המבצעית הרבה, הקדיש מזמנו הפנוי המועט ללימוד תורה והשרה בזאת נימה של רוחניות בסביבה שכולה צבאיות ומעשי חולין. למרות גילו הצעיר היה דוגמא ומופת לחיילים המבוגרים ממנו, הן כקצין קרבי והן כאדם בעל נשמה יתרה". הגדוד שבו שירת הוציא לאור ספר לזכר חיילי הגדוד שנפלו ובו קווים לדמותו של נפתלי. לזכרו תרמה משפחתו במה ושולחן לקריאה בספר התורה בבית-הכנסת של מוסד הילדים "אחוזת שרה", שבו עלה לתורה כבר-מצוה וכחתן. כמו-כן הקימה המשפחה קרן מלגות על שמו. הקרן מחלקת בכל שנה מלגות לתלמיד ב"נתיב מאיר" ולאברך בישיבת "מרכז הרב". בעקבות תחקיר שבוצע במהלך 2017 עודכן כי הועלה לדרגת סרן