דודיאן, פרץ

פרץ, בן טובה תבדל"א וחביב ז"ל, נולד בשנת תש"א (1941), בפרס. בהיותו כבן שש, החל לומד בבית-ספר עממי בעיר הולדתו. ב-1950, כשהיה כבן תשע, עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בתל-אביב. בגיל צעיר יחסית התייתם פרץ מאביו. אמו האלמנה, התקשתה בפרנסת המשפחה ונאלצה לחפש אורח חיים שיקל עליה. כך נשלח פרץ להשלים את השכלתו היסודית במוסד "אונים" בכפר סבא. כיוון שהיה ילד עירני ואוהב חברה, התאקלם פרץ במהירות בחברת בני גילו במוסד. הוא הצליח ללמוד בקלות יחסית את השפה החדשה והשתלב היטב בלימודים בכיתה. בתום שנת הלימודים הראשונה במוסד עבר ללמוד בקיבוץ רמת-יוחנן. החיים בקיבוץ, במרחבי השדות ובין בעלי החיים, קסמו לו והוא היה מאושר. הוא אהב את הקרבה לאדמה ולטבע, והשתתף בכל החגיגות שנהגו חברי הקיבוץ לחגוג עם ילדיהם. פרץ היה נער שקט ובעל מזג נוח. מעולם לא התקוטט ולא היה מעורב במריבות. חברו הטוב, מאיר ברוך, מספר שפרץ היה אהוב על רבים מבני המשק. עם חלק מהם פיתח מערכת יחסים יפה ולבבית ושמר עליה במשך שנים רבות, גם לאחר שעזב את הקיבוץ. כיוון שחיבבוהו כל כך, הירשו לו וגם לימדוהו לנהוג בטרקטורים שונים. כך במשך שתי השנים האחרונות למגוריו בקיבוץ הרבה לנהוג בטרקטורים והפך ל"בעל מקצוע" של ממש. הקיבוץ גם אפשר לו לפתח את תחביבו – חובבות רדיו והוא בנה במו ידיו מכשירי אלחוט שונים. שעות ארוכות היה יושב ליד המכשירים השונים ובסבלנות אין קץ פרק, הרכיב ותיקן מכשירי רדיו שונים שהגיעו לידיו. פרץ אהב מאוד גם את משחק הכדורגל. הוא השתתף בקביעות במשחקים שנערכו במשק והיה שחקן טוב וספורטאי הוגן. בשנת 1957 חזר לתל-אביב וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון (ערב) "מונטיפיורי". באותה שנה גם עבר בהצלחה את הבחינות המוקדמות של משרד החינוך והתרבות. פרץ גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1958 והוצב לחיל הקשר. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורסים מקצועיים של החיל ולאחר שסיים את הקורסים בהצלחה והוסמך כקשר, הוצב לחיל המודיעין. הוא היה חייל מוכשר ונבון ומפקדיו היו מרוצים מאוד מעבודתו. במשך הזמן למדו להעריך אותו כחבר וכאדם ומפקדיו שיבחו אותו על חריצותו ונאמנותו. הוא נשלח לקורסי השתלמות, שהקנו לו סיווג מקצועי גבוה יותר. לאחר שהצליח גם בקורסים אלה, הועלה בסולם הדרגות והגיע לדרגת סמל. במלחמת יום הכיפורים השתתף פרץ בקרבות הבלימה בסיני ואחר-כך השתתף גם בקרבות הפריצה אל הגדה המערבית של תעלת סואץ. ביום כ"ט בתשרי תשל"ד (25.10.1973) נפל פרץ בשעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושני בנים, אם ואח. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל-ראשון.