דוברובינסקי, מירוסלב (מירו)

בן אנה וליאוניד. נולד ביום י"ח בשבט תשל"ז (6.2.1977), בקייב שבאוקראינה, אח בוגר לדינה. הוא החל את לימודיו בעיר הולדתו ובשנת 1990, כשהיה בן שלוש- עשרה, עלה עם משפחתו לארץ. המשפחה התיישבה בתל אביב, שם למד מירו בבית-הספר התיכון עירוני ט'. כבר כילד בלט בקסם אישיותו, תמיד היו לו חברים רבים, וגם בינו ובין אחותו דינה שררה קרבה רבה. הוא אהב מאוד ספורט, ולפני עלותו לארץ התאמן במשך ארבע שנים בנבחרת השחייה לילדים של העיר קייב, וכן באגרוף. בארץ שיחק טניס והתאמן בקראטה. תחביב נוסף שלו היה קריאת ספרים. כשעלתה המשפחה לארץ, הצליח מירו להשתלב, ללא קושי מיוחד, בחברת הילדים בני גילו, ותוך זמן קצר רכש לו חברים רבים, איתם נהג לבלות. הוא אהב מאוד את ישראל והרבה לטייל עם חבריו ברחבי הארץ, כשתמיד מלווה אותו המצלמה שלו. הוא השאיר אחריו אלבומים רבים, ובהם תמונות נוף ממקומות שונים בארץ. בחודש יולי 1995 התגייס מירו לצה"ל. הוא עבר טירונות ויצא ללימודים בעתודה הטכנולוגית, כהנדסאי אוטומציה ובקרה, ב'אורט סינגלובסקי' בתל אביב. בשנת 1997 חזר מירו להמשך השירות בצה"ל. הוא שובץ בחיל-החימוש, ולאחר שעבר קורס מכונאי טנקים בבסיס ההדרכה של החיל הוצב כמכונאי טנקים בגדוד 'אדם' של עוצבת 'כפיר' שבפיקוד המרכז. מירו השתלב במהירות ביחידה. מפקדיו מספרים כי היה חייל איכותי ומקצועי, שהבין את המערכת בה הוא נמצא. לאחר מספר חודשי שירות, התגלתה אצלו בעיית לחץ דם, ונקבע לו פרופיל 24 קבוע. מירו התעקש על המשך שירותו, ולבסוף נקבע לו פרופיל 24 זמני, והוא נשלח לבקו"ם לצורך הצבה חדשה. ביום כ"ח בשבט תשנ"ח (24.2.1998), בעת שנסע כטרמפיסט ברכב צבאי שיצא מבסיס 'אדם' בדרכו לבקו"ם לקבל הצבה חדשה, נהרג מירו בתאונת-דרכים. בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בגבעת שאול. הותיר אחריו הורים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב"ט. מתוך מכתב התנחומים למשפחה שכתב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק: "מירוסלב, זיכרונו לברכה, תואר על-ידי מפקדיו כחייל מקצועי, שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך הפגנת מוטיבציה גבוהה. מירוסלב סייע לסובבים אותו בכל עת, והיה אהוב ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד". מפקד היחידה, סא"ל אורן, כותב: "מירוסלב ייזכר בלבנו, מפקדיו וחבריו ליחידה, כחייל מקצועי מאוד בתפקידו, שהפגין מוטיבציה גבוהה להמשך שירותו הצבאי. מעל הכל, מירוסלב התגלה לפנינו כאדם ערכי ואהוב על סביבתו כולה."