דובז’ינסקי, נתן

בן חדוה ויצחק, חברי קיבוץ תל יוסף, נולד ביום י"ט באלול תרפ"ט (24.9.1929) בארץ, והימים – ימי מאורעות תרפ"ט. כשנשק בידו ליווה האב את האם בנסיעתה מן הקיבוץ אל בית-החולים ללדת את נתן. נתן גדל במשק, סיים את בית-הספר המשותף והיה לנוקד ורפתן. נתן היה מעורה כל-כולו במשק ועקב באהבה ובחרדה אחר כל קטנה וגדולה שהתרחשו בו ובסביבתו. דאגות המשק מזה וגורל העם והארץ מזה לא נתנו דמי לנפשו. היה בין העצורים ברפיח ב"השבת השחורה" (29.6.1946). כשפרצה מלחמת-העצמאות לא יכול וגם לא רצה בשום אופן להמשיך וללכת בימים כבדי-גורל אחר הצאן כמקודם והצטרף ללוחמי הפלמ"ח בחטיבת "יפתח". לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) עשרה ימים לאחר התגייסותו לצה"ל נפל נתן בקרב זה. אמו, שהיתה חולנית, לא האריכה ימים אחרי האסון ונפטרה זמן קצר אחרי מות הבן. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים