דובדבני (וישנבסקי), משה (מושיל)

בן הינדה וצבי, נולד בשנת 1914 בעיר גרודנה, פולין. למד בבית- ספר תיכון והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר" בפולין. בשנת 1928 עלה לארץ והתיישב בפתח-תקווה, שם עבד כצבע. כחבר ה"הגנה" בפתח תקווה הקדיש את כל שעות הפנאי לאימונים ועלה לתפקיד מדריך. היה חבר מסור ונאמן לענייני ביטחון, תמיד עליז, גלוי-לב ומוכן לעזור לזולת. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עזב את עבודתו, למרות היותו בעל לאישה ואב לשני ילדים, והתייצב לשירות פעיל. הוא התמסר כולו לאימוני חברים והדרכתם למלחמה באויב והיה בין מייסדי בית- הספר לקצינים בנתניה. עם פלישת האויב לגבולות הארץ מונה למ"פ בחטיבה 7 שזה עתה הוקמה. משימתה הראשונה של החטיבה היתה לפרוץ את הדרך לירושלים, שנותקה על-ידי מערך הלגיון בלטרון. יצא בראש פלוגתו לתפיסת המשלטים מדרום ללטרון, ובקרב קשה עם כוחות אויב עדיפים, ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948) נפגע בקרב ונהרג. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סרן. מקום קבורתו לא היה ידוע, ומצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. בשנת תשמ"ח זוהתה גופתו, שהיתה קבורה, כאלמוני, בבית-הקברות בנחלת יצחק וביום כ"ט באייר תשנ"ח (25.5.1998) הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.