דובב, ניר

בן שרה ואילן. נולד ביום כ"א באייר תשל"ג (23.5.1973) בחולון. החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'התבור', והמשיך במגמה משולבת – ספורט וביולוגית בבית-הספר התיכון 'קרית שרת' בחולון. ילד אופטימי וחייכן היה ניר, ספורטאי מצטיין, שחקן בקבוצות הכדורסל של 'הפועל' חולון ובית-הספר התיכון, השתתף במשלחת נוער לאירופה, והיה אהוב ומקובל על חבריו הרבים. בהיותו כבן שמונה-עשרה, קשר יחסי רעות בוגרים ומיוחדים עם איקה חברתו, יחסים שקיפלו בתוכם עתיד יפה. הוא העניק את כולו, אהב לעשות דברים עד הסוף, והכול תוך רצון לגרום אושר לסובבים אותו. ניר אהב עיסוקיו ועשה אותם היטב. בשלהי נובמבר 1991 גויס ניר לשירות חובה בצה"ל. לבקשתו, שובץ בחיל-השריון ועבר את מסלולי החיל בגאווה עד היותו מפקד טנק מרכבה בגדוד 82. מפקדיו העידו עליו, כי היה לוחם אמיץ, מסור ואחראי, אהוב על כל חבריו. ביום כ"ח בשבט תשנ"ג (18.2.1993) נפל ניר בעת מילוי תפקידו בלבנון. במסגרת ההגנה על יישובי הצפון, השתתף ניר בקרבות אש קשים, ובמהלכם, בליל חורף גשום וחשוך, יצא ניר, כמפקד טנק, למשימת מארב. במעלה ההר, בשביל צר, קרסו שולי המדרון והטנק התהפך אל הדרך שמתחתיו. ניר, שעמד בצריח, נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון: הותיר אחריו הורים ושני אחים – יובל ורון. לאחר נפילתו הועלה ניר לדרגת סמ"ר. במכתב ההמלצה כתב מפקדו: "ניר היה מהמט"קים הבולטים בפלוגה ובגדוד. הצטיין במקצועיות, בפיקוד וביחס לחבריו". במהלך תקופת הפעילות המבצעית, שבה נפל, אמור היה ניר לצאת לקורס קצינים, לאחר שעמד בהצלחה במבדקים וקיבל המלצת הגדוד. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "ניר הגיע לצמ"פ חדור מוטיבציה וגאווה. למפקדיו היה ברור שהוא הולך לקמ"ט. לא היתה זו הפתעה שקיבלנו אותו חזרה עטור שבחים ומחמאות. בלב שלם הפקדנו בידיו צוות וטנק. בשבוע בו נפל היתה לו טבילת אש ראשונה בה פיקד ולחם כמפקד ותיק מהשורה הראשונה. הוא היה גאה בטנק ובצוותו, ואנחנו בו…"