דואק, שאול

בן מרים ויצחק. נולד ביום כ"ח בסיוון תשל"ו (26.6.1976) בתל אביב, ונקרא על-שם סבו המנוח מצד האב. אח לקובי ויוני. שנות נעוריו עברו עליו בעיר חולון, שם למד בבית-הספר היסודי על-שם חיים נחמן ביאליק. כבר בהיותו ילד צעיר התרשמו הסובבים אותו מבינתו ומחוכמתו הרבה והוא אותר כמחונן. שאול למד בחוגי העשרה רבים: פסנתר, מדעים, מטאורולוגיה, פיסיקה, החלקה על גלגיליות, ציור ופיסול ואף התכתב עם חברי מכון ויצמן למדע. במסגרת הפעילויות שנטל חלק בהן בתקופת בית-הספר היסודי, הוטלו עליו התפקידים המרכזיים בשל כושר הארגון, המנהיגות והמשחק שלו. שאול הרבה לקרוא ספרות יפה ואהב מאוד ספורט. מצעירותו השתייך לקבוצת הנוער של הפועל בכדורסל והתמיד בחוגי כדורסל והישרדות עד יום גיוסו לצה"ל. שאול החל ללמוד בכיתה ט' בקנדה, שם שהתה משפחתו לרגל שליחות. עם חזרתו לארץ החל ללמוד בתיכון קוגל בחולון וסיים את לימודיו במגמה הריאלית-ביולוגית כתלמיד מצטיין, עם תעודת בגרות מעולה וממוצע ציונים 105. מעט לפני גיוסו נבחן שאול במבחן הפסיכומטרי של האוניברסיטאות והשיג ציון מעולה של 700 נקודות. הוא התכוון ללמוד מחשבים או רפואה. משסיים את לימודיו התיכוניים, התקבל שאול לעתודה האקדמית בשל הישגיו יוצאי הדופן והחל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למדעי המחשב. בסוף חודש אוקטובר 1994 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל-הקשר. את תחילת שירותו הצבאי עשה שאול כחניך בקורס צפ"רים (צופן פענוח רדיו), בבסיס הדרכה 7, ומשם טיפס ועלה להדרכה באותו קורס עצמו. בזכות הצטיינותו בהדרכה הוחלט להעבירו לשמש כמדריך במדור פיתוח הדרכה וכמדריך של מדריכים לעתיד (קורס ייעודי). לא בכדי זכה שאול בתפקיד יוקרתי בצה"ל, הדורש אחריות, סובלנות והשקעה משמעותית. הוא השקיע בתפקידו ימים ולילות; ישב והכין חומר והרצאות לשיעורים ואפילו כאשר חזר הביתה לחופשה נהג לשבת בחדרו או מול המחשב, לכתוב שיעורים או להכין תדפיסים ושקפים לחניכיו. שאול היה אדם מוכשר, נאהב, כריזמטי ובעל שמחת חיים אדירה, חבר ומדריך נפלא והוא שימש סמל להצלחה. יום אחד בלבד לפני מותו נבחר על-ידי מפקדי בסיסו כחייל מצטיין, שאמור היה להתייצב בפני נשיא המדינה בחגיגות יובל החמישים למדינת ישראל. הוא לא זכה לקבל את הבשורה וחלומותיו הרבים נגדעו באחת, מספר חודשים לפני מועד שחרורו מהצבא. ביום י' בטבת תשנ"ח (8.1.1998) נפל שאול בעת מילוי תפקידו והוא בן עשרים-ואחת. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר הורים ושני אחים. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק: "שאול שירת כסמל מחלקה בבסיס ההדרכה של חיל-הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים, ותואר על-ידי מפקדיו כחייל מקצועי, שביצע את תפקידו במסירות אין קץ, תוך הפגנת יצירתיות ויוזמה. שאול היה אהוד ומקובל על מפקדיו ופקודיו כאחד". מפקד יחידתו כתב למשפחתו: "שאול שירת כסמל מחלקה בקורס ייעודי להדרכה, כשבמסגרת זו הכשיר וחינך את דור העתיד של מדריכים ומדריכות החיל. שאול בלט במרצו ובשמחת החיים שלו, תרם לאחרים מניסיונו וממקצועיותו והפגין רגישות לשלומם ולצורכיהם של פקודיו, תוך שאיפה לשלמות. תמיד ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך הצטיינות ומסירות, וגילה אוזן קשבת לסביבתו". שמו של שאול הונצח במקומות רבים: באתר ההנצחה לחללי חיל-הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים ביהוד, בבית יד לבנים בחולון, ברחבת הזיכרון מול עיריית חולון, בבית-הספר היסודי ביאליק ובבית-הספר התיכון קוגל בחולון, באוניברסיטת תל אביב, בבית-הכנסת שערי ציון בחולון, בבית-הכנסת טור סיני בגבעתיים ובחדר מורשת והנצחה בבסיס הדרכה 7 בצריפין.