דואה, יצחק (אייזיק)

בן תחיה וזאב, נולד ביום ד' באלול תרצ"א (17.8.1931) בעיירה איבניץ, פולין. הוריו עלו ארצה בהיותו בן שנתיים. הוא למד בבית- ספר עממי בנתניה, בה התגוררו הוריו, ואחר-כך במוסד חינוכי בתל ליטווינסקי. קביעות, מתינות, עמידה איתנה ברשות עצמו – אלה היו, כעדות מחנכיו, תכונות אופיו העיקריות. היה מחונן בכוח גופני יוצא מגדר הרגיל, (חבריו כינוהו "דובי") אולם המעיט להפגינו. מחזורו במוסד החינוכי בחר בדרך משותפת בחיים וכמעט כל בוגרי כיתתו יצאו להכשרה חקלאית מטעם "הנוער העובד" באשדות יעקב. יצחק היה אחד המדרבנים והממריצים לצעד זה. עם חבריו לגרעין ההכשרה הצטרף לפלמ"ח בקיבוץ גבעת השלושה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נשלח, אחרי תקופת-אימונים קצרה במחנה ליד נתניה, לחזית ירושלים. לקראת סוף אפריל 1948 נערך בגזרת ירושלים מבצע ,יבוסי", שנועד ליצור רצף טריטוריאלי עברי בתוך העיר ובין ירושלים והיישובים שבצפונה. לצורך המבצע הועברה חטיבת "הראל" לירושלים ובליל 22-23 באפריל יצאו כוחותיה לתקוף את שועפת, בית איכסא ונבי סמואל. תנועת הכוח לנבי סמואל ארכה זמן רב וההסתערות החלה עם שחר. נוכח אש האויב נאלץ הכוח לסגת ובנסיגה הקשה לאור היום היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל, ביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948), בעת שמיהר להציל פצוע, בטרם מלאו לו שבע- עשרה שנים. יצחק הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.