דהן, מימון

בן רבקה ומסעוד, נולד ביום ד' בסיוון תשכ"ג (27.5.1963) בנהריה. הוא היה הבן הבכור במשפחה ממושב פקיעין החדשה שבגליל המערבי. למד בבית-הספר היסודי במעלות, ואחרי כן בבית-הספר "יד נתן" בכברי. מנעוריו השתדל לעזור להוריו בעבודת-הבית ובמשק המשפחתי. היה אדם שקט ובעל מזג נוח. ביום 4.8.1981 התגייס מימון לצה"ל ושירת בחיל-החימוש. הוא עבר קורס מכונאי נגמ"שים, עלה לדרגת רב"ט ושירת ביחידה מרחבית ברמת-הגולן. כשפרצה מלחמת שלום הגליל הוצב בלבנון ולקח חלק פעיל בהקמת בסיס חימוש בחזית. הוא התקדם עם הכוח שלחם במערב ביירות ועבד יומם ולילה, תחת אש, בתיקון רכב קרבי שנפגע. היה עירני מאוד והשתתף בחיי החברה של פלוגתו. ביום 12.7.1983 יצא לחופשה. מבסיסו בלבנון הגיע לנהריה ונאסף על-ידי נהג מכונית אזרחית שנסעה לכיוון מעלות. בדרך התנגשה המכונית במשאית שבאה מולה. מימון נפצע פצעים אנושים ופונה לבית-החולים. למעלה משלושה שבועות נאבק על חייו, וביום כ"ט באב תשמ"ג (8.8.1983) מת מפצעיו. בן עשרים היה במותו. מימון הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ואחות. מפקד יחידתו כתב למשפחתו של מימון אחרי פטירתו: "הייתי מפקדו בפרוץ מלחמת שלום הגליל. מן הרגע הראשון בלט בשקט שבו, בחיוך שתמיד ריחף על פניו. הוא היה חייל עניו, בעל מוטיבציה גבוהה. בתחילת המלחמה שימש בעיקר כמכונאי, והיה מעמודי התווך של הצוות בגיזרה המערבית ובגיזרה המזרחית. בפריצה לביירות הצטרף לצוות שתיחזק את הכוחות. היה שותף פעיל בהקמת הסדנה בזהרני בתקופה קשה ביותר. הוא שירת גם כאפסנאי". מפקד אחר כתב עליו להוריו: "דמותו ותכונותיו מתנוססות בכל פינה בפלוגה. מסירותו לעבודה ויחסו הטוב לחבריו נשאר חרוט בזכרון כולנו". חבריו הוציאו חוברת לזכרו