דהן, מאיר מישל
בן סימה ויוסף. נולד ביום ג' בחשוון תשי"ז (8.10.1956) בכפר סבא. מישל למד בבית-הספר היסודי "בר אילן" בכפר סבא, המשיך לימודיו בישיבה התיכונית "בני עקיבא" ברעננה, בהתאם לרוח הציונות הדתית השוררת בבית, ולאחר שנתיים עבר לבית- הספר הטכני של חיל האוויר, בו למד מכונאות ציוד. באוקטובר 1974 גויס מישל לצה"ל, והוצב לחיל האוויר בבסיס בתל נוף, בתפקיד מכונאי ציוד. בשנת 1977 הצטרף לצבא הקבע בתפקיד מש"ק טיסות בלוד. ב-1981 עבר לבסיס "עציון". עם חתימת הסכם השלום עם מצרים הוקם בסיס "עובדה" במקום "עציון", ומישל עבר לשרת בו כמפקד גף תובלות של חיל האוויר. ב-1994 עסק בתפקידים נוספים וביניהם מדריך ב"בית-הספר למקצועות התעופה". הוא הקים במו ידיו את מרכז השליטה של בית-ספר זה, פיקד עליו, ניהל את גף התובלות של הבסיס, ודאג להטסתם של חיילים ואזרחים ל"עובדה" וממנה. הערכות מפקדיו בתיקו האישי: "נגד המתפקד ביעילות ובחריצות, תוך גילוי קשר טוב, מוטיבציה ויכולת טיפול בנושא קשה ורגיש. מקצועי מאוד בתחומו, מפעיל ומפקד ברמה גבוהה. תורם מזמנו לעבודה ולעזרה בנושאים רבים גם מחוץ לעבודתו הרגילה", "חרוץ ומקובל על מפקדיו", "בכל מקום אליו הגיע, השרה תחושה של שמחת חיים וצחוק. עזרה לזולת היתה חלק בלתי נפרד ממנו." מישל היה "מורעל" על הצבא. מישל, יפה התואר, אהב את החיים – אהב לרקוד, לבלות, לטייל, ניגן בגיטרה, אורגן, אקורדיון, חלילית ומפוחית. הוא הרבה להקשיב למוסיקה מכל הסוגים, ובעיקר אהב את להקת "החיפושיות". בהיותו בן עשרים וחמש נשא לאשה את כרמלה (נינה). בשנת 1985 הקימו את ביתם בבסיס "עובדה", ועד יום מותו שירת בבסיס זה. באותן שנים גדלה המשפחה ונולדו ארבע בנות. מישל נפל בעת מילוי תפקידו, ביום כ' באב תשנ"ה (15.8.1995). הוא הובא למנוחת עולמים למחרת, כ"א באב תשנ"ה, בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. השאיר אחריו אשה, ארבע בנות – מורן, רעות, עמית ודנה, הורים, אח – שמואל, ואחות – עירית.
