דהן, יגאל
בן אסתר ואלי, נולד ביום כ' בחשוון תשכ"א (10.11.1960) בגבעת שמואל, למשפחה מיוצאי אלג'יריה. יגאל החל את לימודיו בבית- הספר היסודי "יגאל אלון" בגבעת שמואל. בהיותו בן עשר שנים הוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". במרוצת הימים השתלם יגאל בקורס להדרכה, ועלה על דרך ההגשמה בקיבוץ להבות- חביבה, כאשר הצטרף לגרעין "יוגב". יגאל נבחר לייצג את הגרעין כמדריך בקן טבריה. יגאל היה אמן בנפשו, היו לו "ידי זהב" ובהם הפליא לעשות, לתקן ולשפץ, לצייר ולצבוע. לאחר גמר בית-הספר היסודי הוא למד שנתיים מכונאות רכב בבית-ספר "עמל" בפג'ה, והשלים את ידיעותיו בנושא זה בבית-הספר "מכס פיין" בתל-אביב. למרות גופו הצנום, היה יגאל ספורטאי בלב ונפש ושיחק כדורגל בקבוצת "הפועל" גבעת שמואל וקריית אונו. בהגיע זמנו להתגייס, קיבל יגאל דחיית שירות לשנה אחת, ועסק בה בהדרכת נוער. יגאל גויס לצה"ל במחצית ספטמבר 1979, ושירת עם גרעינו במסגרת הנח"ל. לאחר הטירונות הוא צורף ליחידה שעסקה בביטחון שוטף, ואחר-כך התנדב לנח"ל המוצנח. במסגרת זו עבר יגאל קורס צניחה וקורס מ"כים. יגאל היה ידוע כלוחם עשוי בלא חת. מפקדיו ציינו, כי יגאל "הצטיין בשקט הנפשי שלו ובאהבתו את הפלוגה, מילא תמיד את ההוראות באופן הטוב ביותר ומעולם לא התלונן". שלוש שנות שירותו עברו עליו בלא פגע. שבוע לפני מועד שחרורו החלה מלחמת שלום הגליל ויגאל נטל בה חלק יחד עם פלוגתו. ביום י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), נפל סמל יגאל בקרב מול הקומנדו הסורי בעין-זחלתא בלבנון בעת ניסיון נועז לחלץ פצועים מטנק שנפגע, והובא לקבורות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא השאיר אחריו הורים, חמישה אחים וארבע אחיות. במכתב התנחומים, ששלח למשפחה, ציין מפקדו כי "יגאל היה מפקד אהוב מאוד על חייליו ומפקדיו, היה ידוע במזגו השקט והנוח, אהב לעזור ולסייע לחבריו ולחייליו בכל שעה ובכל מצב". ספר תורה על-שמו ולזכרו הוכנס על-ידי המשפחה לבית-הכנסת "אהבת אחים" בגבעת שמואל. רשימות לזכרו הופיעו בעיתונות היומית, ב"עלי הגבעה", עלון המועצה המקומית גבעת שמואל, ובעלון קיבוץ להבות חביבה. ביולי 2002 העניק אלוף פיקוד המרכז, משה (בוגי) יעלון צל"ש ליגאל, אשר נמסר למשפחתו, על גילוי אומץ לב, הקרבה, רעות ורצון עז להציל חיי אדם. להלן תיאור המעשה: "ב- 9 ביוני 1982, בהיותו לוחם בחטיבת הנח"ל, במהלך הקרב כנגד כוחות הסורים באזור "עין זחלתא" שבגזרה המרכזית בלבנון, נפגע הטנק סמ"פ. יגאל הוביל בריצה כוח חילוץ אל הטנק הפגוע תחת אש תופת, גילה בו פצוע וביקש עזרה בפינוי. באותו רגע ספג הטנק פגיעה נוספת אשר ממנה נהרג יגאל. במעשהו הוכיח יגאל מסירות, אומץ לב ורעות, בידיעה ברורה שהוא מסכן את חייו".
