דהאן, יעקב (ז’אק)

בן שרה ואברהם, נולד ביום י' בניסן תר"ע (19.4.1910) בחיפה. ימי ילדותו ונעוריו עברו עליו בזכרון יעקב, שם עבד אביו במשך 50 שנה ביקב. למד בבית-הספר העממי בזכרון יעקב ואחר-כך בבית- הספר של "כל ישראל חברים" בחיפה. בשנת 1927 התחיל ללמוד את מלאכת המסגרות בסדנת דודו מאיר דהאן. בשנת 1931 נסע לצרפת לשם השתלמות במקצועו. בהיותו נתין צרפתי התגייס לצבא הצרפתי. עם תום שירותו, שנמשך כשנתיים, החל לעבוד בבית-החרושת הגדול למכוניות "סיטרואן". יעקב חזר ארצה בשנת 1935, נשא אישה והיה אב לשני ילדים. לקראת פרוץ מלחמת-העולם השנייה, בשנת 1939, התגייס בשנית לצבא הצרפתי ושירת בגדוד תותחנים בביירות. משהשתחרר חזר ארצה ועבד כנהג בחיל-הים הבריטי. היה ספורטאי נלהב, חבר ב"מכבי". כחבר ה"הגנה" הסתכן לא פעם בהעברת נשק ממקום למקום. הוא חלם על הקמת בית-ספר לפרחי-קצינים במדינת ישראל. חדור ביטחון בניצחון ישראל גם בימים העגומים ביותר, היה אומר: "אנו נסמכים לאו דווקא על כוחנו, כי אם על רוחנו". באביב 1948 התגייס, וצורף ליחידת הגנה נגד-מטוסים בדרגת רב-סמל. הוא נשלח לתל- אביב, והיה אחראי להגנת תחנת-החשמל "רדינג". ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), בהפצצה הראשונה של מטוסים מצריים על תל-אביב, נפל על משמרתו. יעקב הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בזכרון יעקב