דהאן, יחיאל (אדמן)

בן פרחה ואברהם, נולד ביום ד' בכסלו תרצ"ח (8.11.1937) במרוקו. ממרוקו עבר יחיאל עם משפחתו לצרפת, ושם נשא לו אשה ונולדו שתי בנות. בשנת 1969 עלה יחיאל לארץ והתגורר בחיפה. במחצית נובמבר 1970 גויס יחיאל לצה"ל, עבר טירונות וקורס לוחמים, הוצב להג"א ושוחרר ליחידת מילואים. יחיאל התקבל לעבודה בחברת "פז", ועבד בה כנהג וכמלגזן, וכך פרנס את שתי בנותיו שהתייתמו מאמן. חבריו לעבודה תיארוהו "כאחד האנשים החיוביים ביותר במחלקה. הוא היה חרוץ במיוחד ועבודה קשה מעולם לא הפחידה אותו; בכל שעה משעות היום או הלילה היה מוכן לבוא לעבודה. יחיאל יצר אווירה טובה במחלקה… את חבריו לעבודה ראה כמשפחה גדולה ואת מקום העבודה כביתו השני. הוא אהב לעזור לכל אחד, וכשמישהו היה זקוק להלוואה כספית תמיד היה פונה אל יחיאל כי הוא מעולם לא אמר אין לי". מדי שנה נקרא יחיאל לשירות מילואים ומילא את תפקידו בשלמות. גם במלחמת יום-הכיפורים הוא נקרא לשירות, ועוטר בסיומה באות המערכה. בחודש אפריל 1985 נקרא יחיאל לשירות מילואים פעיל, וביום כ"ב בניסן תשמ"ה (13.4.1985), נפל בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחוף הכרמל. הוא השאיר אחריו שתי בנות, ארבע אחיות ואח. במכתב תנחומים למשפחה האבלה כתב מפקדו: "היה ביחידתנו חייל למופת, כאשר לכל משימה התייצב והתנדב. כל מפקדיו העריכו והוקירו תרומתו ליחידה ולצה"ל כולו"