דדוש, שמעון (שולי)

בן עליזה ובכור ז"ל, נולד בט"ו בשבט תשכ"ב (20.1.1962) בחדרה. משפחתו של שמעון עלתה בשנת 1950 מלוב, והשתקעה באזור חדרה. כשהיה שמעון בן ארבע התייתם מאביו. שמעון למד בבית-הספר היסודי "יבנה" בגבעת-אולגה, והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון על-שם מוסינזון במגדיאל, במגמת אלקטרוניקה. באוגוסט 1980 התגייס לצה"ל, ושירת בחיל-השריון. לאחר שעבר אימוני טירונות, השתלם שמעון במקצועות הטנק כנהג וכטען-קשר. בינואר 1982, הוא הועלה לדרגת רב"ט. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, היה שמעון עם הכוח החלוץ שפרץ את גבול לבנון וכבש את מעוזי המחבלים. הוא התקדם עם פלוגתו, תמיד בקווים הקדמיים, עד שהגיעה למבואות ביירות. ביום ט"ו באב תשמ"ב (4.8.1982), פגע פגז בכנף הטנק ששמעון היה בו. פרצה להבה והוא ניסה לחלץ את עצמו מן הטנק ולעזור לחבריו שנפגעו. פגז נוסף שנפל בקרבתו פגע בו והרגו. בן 20 שנים היה במותו. שמעון הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה. הוא השאיר אחריו אם, ארבעה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה שמעון לדרגת סמל. שר הביטחון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל שמעון דדוש נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בשדה התעופה של ביירות בלבנון. שירת כנהג טנק בחיל-השריון. הוא היה חייל חרוץ, מסודר מאוד, שקט, ובכל עת הביע דאגה לאמו החולה". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "שמעון שירת את כל תקופת הצבא ביחידה לוחמת, יחידה שיושבת כל ימות השנה בקו ראשון והגיעה לשיאה במלחמת שלום הגליל, כאשר הובילה את הכוחות בכל שלבי המלחמה מעבר לגבול, עד שהגיעה לביירות. שמעון היה בפלוגה המובילה, בטנקים הראשונים שחצו את הגבול, והיה בין הראשונים שהגיעו לביירות. הוא מילא את המוטל עליו בצורה המופלאה ביותר – וזאת בזכות החינוך שאתם הענקתם לו"