דגני, שי

בן טובה ויאיר, נולד ביום י"ח באב תשכ"ג (8.8.1963) במושב היוגב שבעמק יזרעאל. שי למד בבית-הספר היסודי "יד החמישה" שבעמק, המשיך ללמוד בבית-הספר החקלאי "ניר העמק" ליד עפולה והשלים י"ב כיתות במגמה העיונית. שי סירב לקבל הקלות בשירותו בצה"ל, וביקש להתנדבלחיל קרבי. ההקלות הוצעו לו כי אחיו נפל במלחמת יום-הכיפורים וגם היה יתום מאב. בנובמבר 1982 התגייס שי לצה"ל. אחרי שעבר אימוני טירונות, הוא הוצב לשרת בחיל הים, שי הוצב בקורס לוחמי סטי"ל ועמד לסיימו כחניך מצטיין. ביום ה' באדר תשמ"ג (18.2.1983), נסע שי כטרמפיסט במכונית בדרכו מביתו לכיוון הבסיס. ליד יקנעם התנגשה המכונית שנסע בה בעץ, ושני חיילים נהרגו: הנהג, שנהג ברכב בלא רשיון נהיגה, ושי. בן 19 שנים הוא היה במותו. שי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הוא השאיר אחריו אם וארבעה אחים. אחרי נופלו, הועלה שי לדרגת רב"ט. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "שי התנדב לקורס, על-מנת לתרום מיכולתו, מעל ומעבר לנדרש מבן משפחה אשר שיכלה את בנה במלחמת יום-הכיפורים. התנדבות ורצון לתרום אפיינו את דרכו בפעילות החברתית ובשירותו הצבאי"