דגני (ג’אנה), שמשון (שמשי)

בן אסתר ויוסף, נולד ביום י"א בשבט תרפ"ח (20.2.1928) בירושלים. סיים בית-ספר עממי, השתלם בבית-ספר טכני והתמחה כחשמלאי וטלפונאי. היה חבר תנועת "הצופים". שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף ל"הגנה". בחודש דצמבר 1947 התגייס לשירות מלא. שמשון שירת בגדוד "מוריה" של החי"ש, השתתף בפעולות-תגמול בכפר שייח'-ג'ראח ובוואדי-ג'וז, וכן במארבים בכבישים המובילים לירושלים. הוא התמסר לשירות הצבאי כאילו היה זה מקצוע שלמענו נוצר. שמשון היטיב לנגן במפוחית, לרקוד ולהרקיד והביא איתו שמחה לכל מקום שבא. באחת מפעולותיו (בוואדי ג'וז) נוקבו כובעו ומעילו בכדורי האויב ועל כך סיפר בפשטות. בכל מקום ובכל תנאי הקפיד על ניקיון והיה ידוע בצחצוח בגדיו וכליו. את אשר עם לבו גילה רק ליומנו, שהוקדש לחברתו ולהוריו. ביום כ"ב באדר א' תש"ח (4.3.1948) יצא עם המחלקה שהציבה מארב לתחבורה הערבית בכביש ירושלים-רמאללה. בדרך נסיגתם לעטרות הותקפו על-ידי המון ערבי ובקרב זה נפל. הוא נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים