דגני, אברהם (אבי)

בן רחל ומיכאל, נולד ביום כ"ו באדר ב' תשכ"ב (1.4.1962) במרכז שפירא, שבשפלת יהודה. אברהם היה בן למשפחה מסורתית. אביו עלה לארץ מהולנד ואמו – מאורוגואי, ושניהם נפגשו והתחתנו בקיבוץ הדתי, בעין-צורים. את לימודיו התחיל אברהם בבית-הספר היסודי במרכז שפירא, שם למד שש כיתות. בהיותו בן תשע שנים נשלח אביו לרמת הגולן. במשך הזמן החליטה המשפחה להשתקע במושב נוב שברמה, ושם המשיך אברהם את לימודיו בחטיבת-הביניים ברמת-מגשימים. לאחר מכן, הוא למד שנתיים בבית-ספר תיכון בטבריה. אברהם אהב את העבודה החקלאית, ובהיותו בן 16 שנים התחיל לעבוד כקבלן בענף החקלאות ברמת הגולן. מטרתו הייתה לחסוך כסף, כדי לפתח את משק אביו במושב נוב. הוא היה ראשון הבנים במושב שהתגייס לצה"ל. בנובמבר 1979 התגייס אברהם, ושירת בחיל-ההנדסה. אחרי שהשלים את אימוני הטירונות, הוא עבר קורס מ"כים ובספטמבר 1980 הועלה לדרגת רב"ט. אברהם נשלח לקורס נהגי שריון וקורס מש"קי חבלה, והועלה לדרגת סמל. במלחמת שלום הגליל שירת אברהם כנהג זחל"ם וכסמל חבלה. הוא הוביל בשריונית שלו את הטור המסתער, שתפקידו היה לפנות צירי-תנועה לטנקים המתקדמים. בקרב ליד עין-חילווה, שנערך לטיהור השטח ממחבלים, נפגע אברהם באש האויב ונהרג, ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (8.6.1982). בן 20 שנים הוא היה במותו. אברהם הובא למנוחות במושב נוב ברמת הגולן, קבר ראשון במושבו. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל אברהם נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בעת הקרב לטיהור קיני מחבלים. שירת בחיל-ההנדסה כחייל וכמש"ק, ונפל כסמל מחלקה. הוא היה מסור ואחראי, מקובל מאוד על חייליו ומפקדיו גם יחד, מילא את תפקידיו באופן הטוב ביותר". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "אברהם מילא באומץ ובמסירות את כל המשימות שהוטלו עליו, עד אשר נפל מכדורי האויב".