דגן, עילי
בן נורית ואורי. נולד ביום א' באייר תשל"ו (30.4.1976) בתל אביב, בן אמצעי למשפחה בת שלושה ילדים. עילי למד בבית-הספר היסודי "ממלכתי ב'" ברעננה, בבית-הספר היסודי ובחטיבת הביניים בכוכב יאיר. בתיכון, למד במגמה לגיאוגרפיה ב"תיכון חדש" בהוד השרון, וב"אורט" כפר סבא. מילדותו, היה עילי הג'ינג'י חובב ספורט וכשבגר, חילק את זמנו בין ענפי הכדורגל, הכדורסל, הרוגבי והטניס. חיבה גדולה היתה לו לים, ובמיוחד לגלישת גלים. תמיד היה מוקף חברים ומעולם לא מש החיוך מעל שפתיו. לקראת סוף לימודיו בתיכון כבר ידע עילי כי יהיה "ראש גדול" בצבא, ויתגייס ליחידה מובחרת. כשהתגייס לצה"ל, בנובמבר 1994, שובץ לחטיבת הצנחנים. הוא לא הספיק לסיים את פרק הטירונות, אך בתקופת שירותו הקצרה זכה להערכת מפקדיו ולחיבת חבריו ליחידה, בזכות נועם הליכותיו, מסירותו ונכונותו להתנדב ולסייע בכל משימה. עילי נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"א בשבט תשנ"ה (22.1.1995), בפיצוץ מטעני תופת על- ידי מחבל, בצומת בית ליד. לאחר התפוצצות המטען הראשון, חש עילי לסייע בטיפול בפצועים ובעודו חובש את אחד הפצועים, נפגע בפיצוץ השני. יחד עמו נהרגו עשרים ואחד חיילים נוספים ואזרח אחד. בן תשע עשרה היה בנופלו. עילי הועלה לדרגת רב"ט לאחר מותו. השאיר אחריו הורים, אחות – עדילי ואח – אלעד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכוכב יאיר. תלמידי בית-הספר היהודי "אפשטיין" באטלנטה שבארצות הברית, נטעו עץ על שמו של עילי ועל שם כל הרוגי הפיגוע, ב"יער הילדים". בט"ז בשבט תשס"ג (ינואר 2003) העניק אלוף פיקוד המרכז לרב"ט עילי דגן ציון לשבח אישי, אשר נמסר למשפחתו, "על חירוף הנפש, מימוש ערך הרעות תוך סיכון עצמי, אומץ לב, גילוי תושיה והיותו מופת ודוגמא".
