fbpx
דגי (הרינג), מרדכי (מוטקה)

דגי (הרינג), מרדכי (מוטקה)


בן חוה וזאב, נולד בחודש ינואר 1925 בפולין. בהיותו בן שנה עלתה אמו עם חמשת ילדיה ארצה. האב הקדים את בני משפחתו וחיכה להם בארץ. חבלי היאחזותה של המשפחה היו קשים ושנות הסבל הטביעו את חותמן על התפתחותו של מוטקה וחישלו את אופיו. עוד בהיותו בבית-הספר העממי בפתח תקווה הצטרף להסתדרות "הנוער העובד" ועם סיום לימודיו יצא עם חבריו להכשרה ואחר- כך עבר לגינוסר. שם חלה בקדחת ונאלץ לעזוב לזמן-מה את הקיבוץ. הוא עבר לתל-אביב והיה פעיל בסניף "הנוער העובד", כמרכז הפעולה המקצועית שלו. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה החליט להתגייס לצבא הבריטי, אולם אחיו הבכור הקדימו והוריו לא הסכימו להתגייסותו, הסכמה שנדרשה להתגייסות בני ה17-. מוטקה מצא דרכו לפלמ"ח. בשנת 1943 הצטרף להכשרה המגויסת בנגבה. כבר אז התבלט בתכונותיו: רצינות, אחריות, שקט. היה עניו בהליכותיו, שתקן לפי טבעו, יודע לשמור סוד. במהרה עלה בגרם-המעלות הפיקודי. נשלח לקורס מ"כים ומשם לקורס מ"מים. עלה לדרגת מפקד מחלקה בפועל, ואחר-כך – כיהן בתפקיד מפקד-פלוגה. מרדכי שימש מדריך למחלקות הפלמ"ח ברמת הכובש, ואחר-כך בגבעת השלושה, מאמן ומחנך כאחד. מפקד תקיף וחבר אהוב על פקודיו-חניכיו. בתקופת המאבק נגד הבריטים השתתף בפעולות רבות, בין השאר – בהתקפה על מחנה המשטרה הניידת הבריטית בשרונה וב"ליל וינגייט". תכונותיו עשוהו ללוחם-מחתרת אידיאלי. הוא נשלח לקפריסין ושם אירגן את הבריחה מהמחנות ואת העלייה הבלתי-לגלית. שבועות מספר לפני ה29.11.1947-, יום הכרזת האו"ם על החלוקה, חזר ארצה ועמד לקבל חופשה, אותה רצה לנצל לשם השלמת השכלתו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נתמנה לתפקיד מגייס מטעם הפלמ"ח, אולם הוא תבע את העברתו לתפקיד קרבי. מרדכי נקרא למטה מבצע "נחשון", ונלחם בשורות גדוד "הפורצים". לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים נכבש הקסטל השולט על הדרך והוחזק על-ידי כוחותינו. הערבים ערכו מספר התקפות-נגד במגמה להחזיר משלט חיוני זה לידיהם ובאחת מהן, בליל 7-8 באפריל, נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל-חוסייני. ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948) ערכו הכוחות הערביים התקפה עזה כדי לכבוש את המקום ולמצוא את גופת מנהיגם. מחלקת פלמ"ח שהשתייכה לגדוד החמישי של חטיבת הראל יצאה כתגבורת לקסטל ואנשיה חיפו על נסיגת מגיני הקסטל. בקרב הנסיגה הקשה נפלו רבים ממחלקת התגבורת ומרדכי היה אחד מהם. הוא נקבר במעלה החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

כובד על ידי

דילוג לתוכן