בנם של אורה ומשה. ברק רפאל נולד ביום ט"ו בתשרי, סוכות תשמ"ז (18.10.1986) בגן יבנה. בן בכור להוריו ונכד בכור למשפחה משני הצדדים. אח בכור של יוסף סהר ושל אלירן. ברק, "ברקי" בפי אוהביו, גדל והתחנך בגן יבנה. הוא למד בבית ספר יסודי "בן-גוריון" עד כיתה ו', והמשיך לתיכון שש-שנתי "אורט רבין", אותו סיים בהצלחה. בחודש מרס 2005 התגייס ברק לצה"ל. הוא שירת בחיל ההנדסה הקרבית, עבר קורס פיקודי ומילא מגוון תפקידים, בין היתר מפקד כיתת טירונים ומפקד בפלוגה מבצעית. בכל מקום ברק בלט כחייל מקצועי מאוד וכחבר נאמן, אשר תרם לגיבוש בפלוגה בין ותיקים לצעירים. ברק השתחרר בדרגת רב-סמל אחרי שירות סדיר מלא. בתום שירותו הסדיר יצא ברק לטייל במשך כחצי שנה בדרום אמריקה, ובשובו פנה ללימודים. בשנים הבאות הוא למד לתואר במשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. במהלך הלימודים ברק בלט כסטודנט טוב ועד מהרה רכש חברים רבים. סיפרו חברותיו לשיעורים: "הכרנו ב-2010 כשהתחלנו ללמוד משפטים, נקשרנו אליך והיית החבר הכי טוב שלנו – יותר ממה שיכולנו לבקש עבורנו. עברנו איתך ארבע שנים מדהימות בהן הענקת לנו את נשמתך. מעולם לא יצא לנו לומר לך במילים כמה שאנחנו אוהבות ומעריכות אותך, אבל אנחנו בטוחות שידעת את זה. כל דבר שטותי ומצחיק סיפרנו לך, היינו מתווכחות איתך ובינינו מי תזכה לשבת לידך בשיעורים – והיינו כועסות עליך כשהיית בוחר אחת על פני השנייה. היית מפנק אותנו בדברים טעימים ומאתגר אותנו בחידות שנונות שרק אתה הבנת את משמעותן. בכל מאורע חשוב שמחת איתנו ועמדת לצידנו". ב-2014 ברק סיים בהצטיינות את לימודיו. במהלכם הוא עבד בטרום התמחות ואחר כך כמתמחה במשרד "מרקמן את טומשין" ברחובות. מבחן ההסמכה כעורך דין נקבע לחודש מאי 2015. כשהיה ברק במילואים שמהם לא שב הגיעו לבית הספרים למבחני הלשכה, והמתינו לו בחדרו. ברק היה אדם שכולו עשייה וחסד, סיפרו בני המשפחה. אופטימי וחייכן, מקרב את הבריות ועוזר לזולת, אף לרבים שכלל לא הכיר. המוטו שלו היה, כדבריהם – לקבל כל אדם כמו שהוא, ככתוב במסכת אבות: רבי מאיר אומר, אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. מגיל צעיר ברק הירבה להתנדב. בתיכון הוא היה חונך לתלמיד מכפר הילדים "בית אפל", פנימייה שיקומית בגן יבנה. כסטודנט הוא קיבל מלגה ממפעל הפיס והשתתף בפר"ח (פרויקט חונכות) – ברק חבר לחוג "ידידים" של מפעל הפיס למען נוער בסיכון ובחר להתנדב בתכנית "סיכויים", תכנית סיוע לנוער עובר חוק באשדוד. אידה, מנהלת התכנית, סיפרה על תרומתו הרבה של ברק: "לאחר שנה, מתוך אמונה רבה בתכנית ובנערים החליט ברק שהוא רוצה להעניק יותר מעצמו והפך להיות רכז קבוצת 'סיכויים' באשדוד. בשנה השלישית שלו בתכנית הוא היה אחראי על תכנית הבוגרים והיה אחראי על הפעלת התכנית בקריית מלאכי. מעבר לכל אלו היה ברק שגריר התכנית. הוא שימש כדובר במפגשים עם תורמים בארץ ובחו"ל והדגיש את החשיבות של עבודה ונתינת סיכוי נוסף לנוער עובר חוק ולנוער בסיכון בכלל … ברק יצר קשר מדהים עם כל הסובבים אותו. הנערים שעמם עבד העריצו אותו והוא היה להם מודל לחיקוי ומקור לתמיכה ולמשענת. הוא הצליח להביא אותם להאמין בעצמם וליצור יחד איתם עתיד טוב יותר עבורם ועבור החברה כולה. נוסף על העבודה עם החניכים ברק היווה דוגמה ומופת לחונכים ועבד במסירות רבה עם השותפים וצוות התכנית". בנוסף להתנדבות עם נוער הקדיש ברק כסטודנט זמן רב לפעילות חברתית. בין היתר הוא היה שותף לחבר הכנסת איתן כבל בגיבוש הצעת חוק בנושא אחריות תאגידית חברתית. מצעירותו ברק טיפח חברויות רבות, והקיף עצמו בחברים שליוו אותו כל חייו. בחייו האזרחיים הוא נפגש עם קבוצת חבריו מילדות במה שקרא לו "בקומיה", וכינויו בין החברים היה – דגו. בצבא הוא היה בקבוצת חברים שהלכה יחד מהטירונות עד המילואים. הם היו שישה – חמישה שנקראו "האגרוף" וברק, האחד הנוסף שהיה המלך השומר עליהם, כדבריהם. ואכן, אחד השירים המאפיינים את ברק והאהובים עליו, סיפרו כל אוהביו, היה השיר "מלך העולם" שאת נוסחו העברי כתב ושר שלמה ארצי. אלון, חבר של ברק מהצבא, תיאר אותו: "אישיות שיכולה לצמוח רק על קרקע של ערכים שעושים אותך כל כך מיוחד. קודם כול זה לקבל כל אחד ואחת באשר הוא/היא, לדעת להוציא ולראות את הטוב בכל אחד, שמחת חיים וקלילות, רגישות לסבלו של האחר, ערך הרעות והתנדבות, ואולי המאפיין הנדרש ביותר – מודעות חברתית גבוהה. כן היית אחד כזה בשבילי, מיוחד! … מולך לא צריך לשחק משחקים ולא לספר סיפורים, אתה איש של פשטות, הצד הרגיש הזה שלך, הרוגע העמוק הזה שכל כך גרם לי להרגיש שאני לא לבד, ויש לי ממי ללמוד איך להתנהל בעולם מהיר ומשוגע כזה ולהישאר מי שאתה". "ברק אהב לעזור לזולת, אהב לתור בארץ ולשרת את המדינה", כתבו בני המשפחה. הוא הירבה לטייל בארץ ובחו"ל, ובטיולים צילם תמונות רבות אותן שמר למזכרת במחשבו ובטלפון שלו. בהיותו אדם מסודר ומאורגן ברק ניהל במחברת רשימות שונות, כמו רשימת שירים שאהב או ברכה מיוחדת שהכין לחבר ליום חתונתו. בין תחביביו ברק גם שקד על איסוף בולים, ומדי פעם אהב לעסוק בנגרות וסייע למשפחתו ולחברים בהרכבה או בתיקון של ארונות. בחודש יוני 2014, אחרי שמחבלים חטפו ורצחו שלושה צעירים בשומרון, התגבר ירי רקטות מרצועת עזה לישראל ובעקבות כך יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס באזור עזה. המבצע החל ב-8.7.2014 בהפצצות מהאוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור, משימות שבוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט. יחידתו של ברק גויסה למילואים בצו שמונה שלושה ימים אחרי תחילת הפעולה הקרקעית. מאז שחרורו משירות סדיר ברק נקרא רבות למילואים, בכל פעם התייצב ושירת במסירות וכך גם הפעם. הלוחמים המתינו בשטח כינוס במועצה אזורית שדות נגב, וברק הקפיד להרגיע את כל אוהביו כששלח מדי יום תמונות בצירוף הודעה שהוא ב"קייטנת צה"ל". ברק נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום כ"ט בתמוז תשע"ד (27.7.2014). בהיותו בשטחי הכינוס הוא נפגע מקטיושה שנורתה משכונת זיתון בעזה, פונה לבית חולים סורוקה בבאר שבע אך שם נפטר. ברק היה בן עשרים ושבע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בגן יבנה. הותיר הורים ושני אחים. אחרי נפילתו הועלה ברק לדרגת רב-סמל ראשון. על מצבתו של ברק כתבו בני המשפחה: "ליבך הטהור ופעליך הקדושים יבריקו בליבנו לנצח". כתבו הוריו של ברק: "מורשתו היא לשמור על ארץ ישראל נקייה, לטייל, לחנך לאחדות ולאהבת חינם, לקבל כל אחד כפי שהוא בלי הגבלות וטענות ולהתחשב באחר". אבנר, דוד של ברק, ספד לו במילים שהקריא במנגינת "איכה": שבתה נדמה, ערבה כל שמחה / עומדים המומים כל בני המשפחה / הנכד הראשון לבית דגורקר / עבר לבדו לאודט סבתו. // ארים קולי, אשא קינה / ביגון קודר ובלב מגינה / עלי גדול, לוחם בישראל / רב סמל דגורקר ברק רפאל. // לגנו ביבנה ירד דודי / נטל לקט, את מחמדי / שושן צחור, כרגע נקטף / ניטלו חייו כך בחטף. // אלי אלי, נפשי בכי / צעקי צעקי כנסת ישראל / מספד שאי והתייפחי / אכלה האש את ברק רפאל. על זרע טהור אשר נקטע / דמי הבן על הקרקע / ליד עלומים, פתאום לפתע / עלי מוקד, רסיס מרגמה. // על צדיק, עניו עולם / נדיב הלב, הוגה טובה / בתום וטוהר נחנק קולו / נפלה כבתה מנורתו. // על בחור, מלח העם / חלוץ קרב, כפיר הנדסה / מול זדונים שופכי דם / עמד בעוז בלי מנוסה. // על קידוש השם והעם / ועל נקמת דם טהור / בתעצומות מסר נפשו / עמד נפל אהובנו הגיבור. // על טהור, על במתי עד / כנר תמיד, בהוד זרחים / כרע נפל בתמוז תשע"ד / נזכור אותך עד נצח נצחים. ראה אלוקים, עורנו חמרמר / נפלו בנינו, שונאינו קמים / הקשיבה שוועתנו, חזק חיילינו / אמץ ממשלתנו על אנשי דמים. // לך אומר, אזעק בקול / באהבה עצומה וברוב כבוד / במורא נורא ובשקט הוד / תנוח חבר, תישן לוחם / תקום לקץ עדי עולמים". חברי הילדות של ברק ספדו: "אנחנו נמשיך את דרכך ונקווה שנעשה זאת בהצלחה. חבריך לפלוגה סיפרו כי הכינוי שלך היה 'מלך'. אין תיאור טוב יותר עבורך. אתה המלך שלנו. היית ותישאר מקור לגאווה. אני אוהב אותך וכבר מתגעגע. נוח לך במרומים. אבל בבקשה ממך – לעתים תשתדל לחייך אלינו מבין העננים". ספדו חברות ללימודים של ברק: "ברקי, כוכב שלנו, הצטרפת לכוכבים הרבים שבשמים שנפלו בגבורתם כאשר הגנו על המדינה שלנו. תשמור על כולנו מלמעלה. עכשיו נותר להיפרד ממך בפעם האחרונה ולומר לך שוב תודה על מה שהיית עבורנו. נזכור אותך לעד ותמיד תהיה בליבנו". אידה, מנהלת תכנית "סיכויים" בה התנדב ברק, ספדה לו: "ברק, כשמו כן הוא, הביא עמו הרבה ברק ותקווה לכל אדם. המסירות יוצאת הדופן, האנושיות, האמונה, טוב הלב, הנועם ובעיקר האהבה שהפיץ, יהיו בליבו של כל מי שהכיר אותו. לעד". במלאת חצי שנה לנפילת ברק כתבה נופר, גיסתו: "עברה חצי שנה. שישה חודשים שאתה לא כאן. חצי שנה עברה וכלום לא השתנה. אותה תחושה. אותו כאב. אותה ריקנות. הכול נשאר כמו בשבוע הראשון. כולם כבר בטח שכחו שהייתה פה מלחמה, ורק לי זה נראה כאילו היא עוד לא נגמרה. שום דבר לא יכול למלא את הריקנות הזו שהותרת. אם היית פה, ודאי היית קורא לי בכל פעם שהתפוצץ לי הראש מדמעות ומציע לי אופטלגין או אקמול ממתלה הבד שעל דלת החדר שלך. אם היית פה, בטח היית מחייך ואומר לי שאפסיק לבכות כי החיים ממשיכים. כנראה שהיית צובט אותי, נותן לי חיבוק ואומר לי שאני צריכה להתאפס ולהמשיך להשקיע כדי להגשים את המטרות שלי. אבל מה הטעם, תגיד לי? עברה חצי שנה והכול נותר כשהיה. שמחת החיים שהייתה בי נעלמה. נדמה שככל שעובר הזמן הכאב רק הולך ומתעצם. אני לא מאמינה שהפכת מהאדם שהיית לעמוד זיכרון. מי יודע?! אולי יום אחד ניפגש באיזה יקום מקביל". חברותיו של ברק ללימודים פתחו דף פייסבוק לזכרו ובו תמונות רבות שלו, סרטונים, דברי זיכרון שכותבים בני משפחה וחברים והודעות על אזכרות והנצחות. הוריו של ברק גילו בבית את המחברת שבה כתב את רשימת ארבעים השירים שאהב במיוחד, וביום 27 בכל חודש, יום נפילתו, הם מעלים לדף לזכרו שיר מהרשימה. לאתר יוטיוב הועלו סרטונים לזכר ברק, ביניהם סרטון זיכרון של "בית אפל" המסתיים במילים: "ברק היקר שגדל איתנו לא יישכח מהלב לעולם. ילד יקר אתה מאוד חסר, ובלב יש הרגשה שאתה כבר חוזר. אנו כל ילדי הסגל וכלל החברים בבית אפל ננצור את זכרך לעד". משה, אביו של ברק, עובד ב"בית אפל", ולבית הכנסת במקום נתרם נר תמיד לעילוי נשמת ברק. בגן יבנה הוצבה מיגונית ועליה שלט זיכרון לברק. לזכרו של ברק, שאהב מאוד לרוץ, השתתפו בני משפחתו וחבריו במרתון תל אביב בפברואר 2015. כל חברי הקבוצה רצו עם חולצות ועליהן המילים "האגרוף של דגו". ביום שישי 8.5.2015 נערך בבית הספר "מכבים" בגן יבנה, בו ברק היה חונך, חידון שנתי בנושא ציונות. החידון הוקדש לזכר ברק, שהיה מוכר כמי שאוהב לחוד חידות ולאתגר את החניכים שלו בבית הספר.
