דבור, מוחמד

בן מדללה ועקאב. מוחמד נולד בשנת 1937 בכפר בית ג'ן אשר בצפון הארץ, סמוך להר מירון. הוא גדל בבית ג'ן, ילד מנומס ושקט, חביב וטוב לב אשר היה אהוב על הילדים, ומידי המבוגרים זכה ליחס אבהי ולפינוקים לרוב. מוחמד החל את לימודיו בבית הספר היסודי בכפרו בגיל חמש. כשסיים את כיתה ז' הופסקו לימודיו, כיוון שלא היו בכפר מספיק תלמידים להמשיך, וכך בגיל שלוש-עשרה הוא יצא לעבודה ועסק בעבודות מזדמנות בכפרו ובאזור. מוחמד היה בן יחיד ומאוד הקפיד על כבוד הוריו. בנוסף לתרומת שכרו לפרנסת המשפחה הוא תמיד עזר להם בכל עבודות הבית. בחודש נובמבר 1956 התגייס מוחמד לצה"ל. הוא היה חלק ממחזור הגיוס השני של צעירים דרוזים, אחרי שסוכם על הצטרפותם לצבא החובה הסדיר של המדינה הצעירה. אחרי טירונות חיל רגלים הוא שובץ ליחידה הדרוזית בצה"ל, אשר עסקה בפעילות ביטחונית שוטפת באזור הדרום – בגבול עם ירדן ובגבול עם מצרים (רצועת עזה). בתום שירות סדיר מלא, בן שנתיים וחצי, שב מוחמד לכפרו. הוא נשא לאישה את נאיפה, מכפר פקיעין, ולפרנסתם עסק בעבודות שונות, ביניהן עיבוד אדמות חקלאיות, גידול עיזים ואף עבד זמן מה במסחר וכמוכר שטיחים. מוחמד היה צעיר אהוד ומוקף בחברים קרובים, אשר הרבה במעשים טובים ותמיד היה נכון לעזור בכל מה שנחוץ. בין היתר עזר הרבה לקשישים ביישוב. על כן היה אהוב בכפרו ובכל יישובי הסביבה. בשעות הפנאי שלו מוחמד אהב מאוד לטייל בטבע, ותחביבו הנוסף היה המוזיקה – הוא ניגן בחליל, אהב לשיר שירים עממיים ואף נודע כחקיין מוצלח של הזמר המצרי המפורסם פריד אל אטרש. ביום 2.11.1962 גויס מוחמד לשירות מילואים עם חבריו למחזור, והם נשלחו למשימות שמירה בדרום הארץ, בגבול עם מצרים, שם עסקו באבטחת הגבול ובמניעת כניסת מסתננים (פדאיון) לישראל. ביום 7.11.1962, שישה ימים אחרי שהחל שירות מילואים, נפל מוחמד בשעת מילוי תפקידו. הסיור בו הוא השתתף, באזור קיבוץ ניר עם, נתקל בחוליית מסתננים ממצרים, ובמהלך הקרב שהתפתח מוחמד נהרג. מוחמד היה בן עשרים וחמש בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בבית ג'ן. כעבור שנים, כשבבית ג'ן נבנה בית עלמין צבאי, הוקמה בו מצבה לזכר מוחמד. מוחמד הותיר אישה ותינוקת, ראיפה, בת הארבעה חודשים. שנה לאחר נפילתו, נישאה אלמנתו של מוחמד בשנית, ובתו ראיפה, נלקחה לאימוץ ע"י הסבא עד גיל עשר. לאחר מות הסבא נלקחה בתו בת העשר, לאימוץ ע"י קרובי משפחה. מוחמד מונצח בבית יד לבנים בדאלית אל כרמל, המוקדש לכל הנופלים בני העדה הדרוזית, וכן באנדרטאות המרכזיות בעספיא ובכפרו, בית ג'ן.