דבורסקי, יונה
בן סימה וחיים, נולד ביום י"ג בטבת תרפ"ט (26.12.1928) בפתח תקווה. כבן עשר יצא עם הוריו להתיישבות בכפר סירקין. בתקופת לימודיו התאמן במסגרת הגדנ"ע בפתח תקווה. לאחר-מכן עבד במסגרייה ואת שכרו מסר להוריו לפרעון החוב שרבץ על ביתם והשתדל לעזור להם בכל יכולתו. אחרי העבודה היה נוסע לשיעורי השתלמות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב. הוא אירגן את הילדים והנוער בקן "השומר הצעיר" בכפר סירקין, הדריכם וחינכם לעבודה ולהגשמה ציונית. מיד אחרי ההתקפה הערבית על אוטובוס "אגד" בדרך ללוד, למחרת החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, התגייס עם קבוצת צעירים מהכפר לתפקידי הגנה והתקפה. בבקיאותו הרבה בטופוגרפיה של הסביבה, לרגל טיוליו עם בית-הספר והגדנ"ע, שימש בלילות מורה-דרך למשמרות חי"ש אל המחצבות שבמגדל צדק והעבירם בתחום המשמרות של הערבים. יונה צורף לאחד מגדודי החי"ש והצטיין בו בתפקידי נשק ומחסנאי ותבע לשתפו בפעולות קרביות. תנועת-הנוער השתדלה למען שחרורו ונענתה, כי עבודתו בתנועה היתה חיונית והכרחית. אך הוא הסתיר אפילו מהוריו את דבר השחרור שקיבל והוסיף לשרת בצבא. לדרישתו הועבר בחודש אפריל 1948 לאחד מגדודי הפלמ"ח בחטיבת הנגב. הוא השתתף בקרבות רבים באומץ ובמסירות ולקח חלק בהגנת נגבה. עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה התנדב ליחידת-חבלנים בכוח הפורץ בהתקפה על משטרת עיראק-סואידן. ארבע גדרות פוצץ בהצלחה ובטיפולו בחמישית נפצע בצרור-כדורים ונפל ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948). ביום ט"ז בשבט תשי"א (23.1.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברת הצבאי בנחלת יצחק.