דאיזדה, אסתר (מהנאז)

בת סעיד ופרי. נולדה ביום י"ג באדר תשי"ד (18.3.1954) בטהרן שבאיראן. במאי 1962 עלתה ארצה עם משפחתה. בהגיעה לישראל בגיל שמונה הצטרפה לכיתה א' של בית-ספר יסודי ברמת-גן. וזאת אחרי שתי שנות לימוד בארץ מוצאה. היא הסתגלה בלא קושי לסביבה החדשה ולמדה במהרה את השפה העברית. המשפחה השתקעה ברמת-גן, ואסתר סיימה את בית-הספר 'ניצנים' במקום. עד מהרה נתגלו רצינותה וכשרונותיה, והיא נמנתה עם התלמידים המצטיינים בכיתתה. את שנות לימודיה התיכוניים עשתה בגימנסיה 'אוהל-שם' ברמת-גן. היא בחרה במגמה הריאלית, כי המקצועות מתימטיקה ופיסיקה היו האהובים עליה ביותר. עמדה בבחינות הבגרות בהצלחה רבה. נטיות-ליבה של אסתר היו נתונות לשטחי-התעניינות רבים ומגוונים. היא עסקה בספורט ובריקוד באלט. בקיץ 1970 נשלחה לקורס מ"כיות של הגדנ"ע, שארך למעלה מחודש. הירבתה לקרוא ספרים ולשמוע מוסיקה – החל במוסיקה קלאסית וכלה בפופ. חיבבה טיולים ומצאה עניין רב בחי ובצומח. ביקרה בקביעות במוזיאונים לאמנות. התעניינה גם באירועים המדיניים בעולם ובישראל וניהלה יומן, בו רשמה בשקדנות כל אירוע ואירוע. לחבריה היתה לעזר רב בשינון החומר הנלמד. ביולי 1973 הגיע מועד גיוסה של אסתר לצה"ל. לאחר חודש של טירונות הופנתה לחיל- האויר. עברה קורס לשיטות הדרכה והוצבה לבית-ספר טכני של החיל, בו שימשה כמורה למתימטיקה ולפיסיקה. כבר בראשית דרכה בצה"ל זכתה לתעודת הצטיינות על מסירותה כמפקדת ומדריכה בבית-ספר מכין. היא החלה כמדריכה מן השורה, והודות לכשרונה ולביצוע המושלם של עבודתה הופקד בידיה תפקיד מרכזי בבית-הספר – תפקיד שמילאה עד ליומה האחרון. עלתה לדרגת סמל. יחסה המסור והאוהד לחניכיה הפך לשם-דבר ביחידה, והיא זכתה להערכה רבה מצד מפקדיה ופיקודיה כאחת. יום השחרור מן הצבא כבר היה קרוב, ואז ארב לה המוות בדרכים וניתק את פתיל חייה. אסתר נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ט' באייר תשל"ה (20.4.1975) והובאה למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי שבקרית-שאול. השאירה הורים, אחות ושני אחים.