גת, ישראל

בן רחל ומשה גנץ. נולד בטבריה ביום כ"ח בניסן תש"י (15.4.1950). למד בבית-הספר היסודי 'ברנר' בהרצליה. לאחר שהמשפחה עברה לשם. אחר-כך המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון 'אורט' יד סינגלובסקי בתל אביב, במגמת אלקטרוניקה. ישראל גויס לשירות חובה בצה"ל בראשית חודש אוגוסט 1968 והתנדב לקורס טיס. בתקופת שירותו עבר קורסים לקידום מקצועי בטיס ולמדריכי טיסה ומילא מגוון תפקידים שונים. באוגוסט 1970 הצטרף ישראל אל שורות צבא הקבע. הוא טיפס בסולם הדרגות בתפקידים שונים בחיל האוויר והגיע לדרגת סגן-אלוף בשמשו בתפקיד סגן מפקד בסיס. במקביל סיים גם קורס מינהל עסקים במגמה שיווקית באוניברסיטת בר-אילן. ישראל נשא לאישה את רות, והם הקימו משפחה וגידלו את שלוש בנותיהם – קרני, מיה ונועם. מפקדיו העריכוהו כ"אינטליגנטי ומקצועי מאוד, בעל כושר ניתוח טוב. נוח ובעל מזג נעים לעבודת צוות, יוצר אווירה טובה ביחידתו, יחסי אנוש מצוינים. מפגין יציבות ברמת הביצוע של תפקידו. מגלה דאגה לפקודיו. לומד מהניסיון ואינו חוזר על טעויות העבר. מתכנן היטב על-פי המידע והנתונים שקיבל, ונוסך ביטחון ואמון במפקדיו". ישראל צוין כ"מפקד המשקיע תשומת-לב רבה וחום בפקודיו וזוכה להישגים נאים;" כ"מפקד מצוין. אחראי, מקצועי ונמרץ". הוא קיבל אותות מלחמה על השתתפותו במלחמת שלום-הגליל ובמלחמת יום-הכיפורים. ישראל נפל בעת שירותו ביום י"ט בסיוון תש"ן (12.6.1990) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. בן ארבעים היה במותו. השאיר אחריו אם, אישה, ושלוש בנות. למשפחתו נמסרה תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בצבא הקבע.