גתוע, אלי

בן שושנה וסעיד, נולד ביום כ"ז באדר א' תשי"ט (7.3.1959) בעפולה. משפחתו עלתה מתימן בשנת 1949 והשתקעה בעפולה. אלי למד בבית-הספר "אוהל מאיר" ובחטיבת-הביניים "תוחלת", ולאחר שהשלים שמונה שנות לימוד יצא לעבוד, כדי לעזור בפרנסת משפחתו הגדולה. הוא עבד ב"תנובה" עד מועד גיוסו לצה"ל. באוקטובר 1976 התגייס אלי. הוא עבר אימוני טירונות, והשתלם בקורס לנהגי משאית כבדה. לאחר שהשלים את הקורס, הוצב אלי לשרת בבסיס חיל-האוויר ברמת-דוד. בדצמבר 1977, הוא הועלה לדרגת רב"ט ובמרס 1979 הועלה לדרגת סמל. אחרי שסיים את שירותו הסדיר, התנדב אלי להמשיך לשרת בצבא הקבע החל באוקטובר 1979. ביום 30.5.1980 כאשר רכב על אופנוע בבסיסו ברמת-דוד איבד את השליטה על ההגה, התנגש במשאית שחנתה בקרבת מקום ונפצע פצעים אנושים. שישה ימים הוא היה מאושפז בבית-החולים. ביום כ' בסיוון תש"ם (4.6.1980) מת אלי מפצעיו. בן 22 שנים הוא היה במותו. אלי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בעפולה. הוא השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "בתקופה ששהה עמנו הכרנו אותו כחייל טוב וממושמע, בעל מקצוע טוב מאוד, כאדם מסור שאהב לעזור לחבריו ובעל אחריות. אהוד היה על חבריו ומפקדיו, היה אדם מיוחד במינו". על-שמו הוכנס ספר-תורה לבית-הכנסת בעפולה, שבו נהג להתפלל עם משפחתו.