גשמה, רחמים

בן תמניה ויוסף, נולד ביום כ"ג בניסן תשי"א (29.4.1951) בצפת, להורים שעלו לארץ מתימן שנה אחת קודם לכן והתיישבו בראש פינה. כעבור שנתיים עברה המשפחה והשתקעה במושב זבדיאל שבחבל לכיש, ופיתחה משק חקלאי. רחמים למד בבית-הספר היסודי "חזון יחזקאל" שבמושב חזון, ועם סיימו את לימודיו עזר להוריו בפיתוח המשק המשפחתי יחד עם אחיו ואחותו. רחמים גויס לצה"ל בתחילת יולי 1969, ולאחר הטירונות עבר קורס נהיגה והוצב בחיל-התובלה. בחיל הוא השתלם בקורסי נהיגה נוספים: נהג זחל"ם, נהג נגמ"ש ונהג מובילי טנקים. הוא מילא את תפקידו הקשה כמוביל טנקים בתקופת מלחמת "יום-הכיפורים", והוענק לו אות המערכה. את שירות החובה סיים רחמים בדרגת רב"ט. לאחר שחרורו מהצבא נשא רחמים לאשה את מזל והקים את ביתו במושב זבדיאל. שלוש שנים הוא המשיך לעבוד בצה"ל כנהג אזרח בתובלה, ולאחר מכן עבד כנהג במפעל "המגדר" בקריית גת. רחמים היה הרוח החיה במושב זבדיאל, ארגן את המסיבות ודרבן לצחוק ולשמוח. הוא ראה ברכה בעמלו, משפחתו התרחבה ונולדו לו שלוש בנות ובן. בפרוץ מלחמת שלום הגליל נקרא רחמים לשירות מילואים פעיל. ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982) נפל רב"ט רחמים בעת מילוי תפקידו, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במושב זבדיאל. הוא השאיר אחריו אשה, שלוש בנות ובן, הורים, שלושה אחים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה ציין מפקדו, כי רחמים "הצטיין במסירותו לתפקיד, ביצע כל משימה שהוטלה עליו במסירות ובזריזות, ושימש מופת לחבריו ביחידה בגישתו הרצינית ובהתייחסותו למשימה"