גרשטיין, דמטרי
בן לריסה ובוריס. דמטרי נולד בי"א בסיוון תשמ"ג (23.5.1983) באוקראינה. אח של יוליה. בשנת 1993 עלה לארץ עם משפחתו. הם התגוררו בבת ים. לשירות בתי הסוהר התגייס דמטרי ב-9.5.2006, ליחידת נחשון. בתפקידו האחרון שימש כמפקד צוות והצטיין בעבודתו. דימה הצטרף לקורס הקצינים המשולב במסלול הייעודי. ביחידה פגש דמטרי את מורן, והם התארסו. מישר דמטרי נפל בפעילות מבצעית באירוע השריפה בכרמל. ביום חמישי כ"ה בכסלו, א' חנוכה תשע"א (2.12.2010), התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד. השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש ועשרות נוספים של בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שכחה האש. בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א', ובהם דמטרי. בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים. בהם שלושים ושבעה צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה. דמטרי היה בן עשרים ושבע שנים וחצי בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר הורים, אחות וארוסה. על תפקודו של דמטרי באסון בכרמל, על אומץ ליבו ומסירותו, הוענק לו אחרי נפילתו עיטור המופת מטעם נציב שירות בתי הסוהר. על מצבתו של דמטרי כתבו אוהביו: "אנחנו גאים בך. אמא, אבא, אשתך, שי-אור, אחותך ומיכאל." הנספים באסון השריפה מונצחים באנדרטה שנבנתה ביערות הכרמל, סמוך לקיבוץ בית אורן. (המידע המופיע בדף זה נכתב על פי הנתונים המצויים בידי היחידה להנצחת החייל. סיפור החיים המלא יפורסם בהמשך.) (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
