גרשוני, נתן

בן רחל וזליג, נולד ביום ד' בשבט תרע"ח (17.1.1918) בטבריה, בן למשפחת אנשי-אדמה מבני העלייה השנייה. משסיים את בית- הספר העממי בטבריה השתלם כמכונאי ועבד במוסך ובו בזמן הירבה גם לקרוא וללמוד והיה בין מארגני ה"הגנה" בטבריה. בתום ארבע שנות עבודתו במוסך נתקבל כהגאי בסירת המנוע של המשטרה האנגלית בכנרת. בשירות זה עשה כשנתיים, אך פרש ממנו עם גבור המאורעות בשנות תרצ"ו-תרצ"ט. במאורעות אלה נתמנה אחראי להגנת הכנרת וטבריה. כל ימיו שאף לקנות דעת, ולאחר שעבר מטעם ה"הגנה", לפי בקשתו, לירושלים – למד באוניברסיטה העברית כתלמיד שלא מן-המניין. היה לומד בימים ושומר בלילות. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ועלה לדרגת קצין. נתן יצא עם ראשוני החיילים היהודיים לאירופה, השתתף בקרבות נגד הגרמנים ונפל בשבי. כל ארבע שנות שביו הירבה לקרוא וללמוד. עם תום המלחמה שוחרר משביו ונשלח לנופש קצר באנגליה. שם התקשר עם בתו של רופא יהודי-אנגלי נודע, הד"ר ויגודר, ושניהם באו ארצה בתחילת שנת 1946. עם שובו לארץ החל מיד ללמוד בטכניון העברי בחיפה וטרם הספיק לסיים את חוק לימודיו נקרא שוב לדגל עם פרוץ מלחמת-העצמאות ושירת בחטיבת "כרמלי". השתתף בפיקוד על הגנת חיפה ובקרבות על משמר העמק, טנטורה, ג'נין, צמח, משמר הירדן ועוד. היה אדם רציני, מכונס בתוך עצמו וחביב על כל פקודיו ומיודעיו. הוא נפל במשלט שייח'-עבד ליד מנרה ביום כ' בתשרי תש"ט (23.10.1948). משלט שייח'-עבד הוחזק על-ידי כוחותינו. ב-22.10.1948 במהלך ההפוגה השנייה, תקפו כוחות קאוקג'י את המשלט במפתיע והוא נפל בידיהם. באותו יום תקפה פלוגת משוריינים של חטיבת "כרמלי" בניסיון לכבוש את המשלט מחדש, אך ללא הצלחה. למחרת נערכה התקפה נוספת, אך גם הפעם ללא הצלחה. נתן הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה. הניח אחריו אישה וילד. חמיו במנצ'סטר תרם לזכרו סכום ניכר כמלגה לתלמידים מוכשרים מחוסרי-אמצעים להמשכת לימודיהם.