גרניט (גרוטקרק), אילן
בן שלמה וליסי. נולד ביום כ' באדר תשי"ב (17.3.1952) בקיבוץ גלעד. בן ארבע היה כאשר עברו הוריו למושב השיתופי רגבה. למד בבית הספר במקום והמשיך את לימודיו בבית הספר התיכון האזורי שבגליל המערבי. לאחר שגמר כיתה י' עבר למגמה החקלאית. הוא היה מעמודי התווך של נבחרת רגבה בכדור-עף ובבית הספר התיכון עבר קורס מפקדי גדנ"ע והיה בין המצטיינים בו. בגדנ"ע היה חבר בחוג הקליעה למטרה בעכו וזכה במקום ראשון במועדון. בשעות הפנאי היה עוסק בעיקר בספורט ובשבתות היה יוצא, לעתים, עם חברתו לשיט מפרשים. היה בעל כושר גופני מצוין ונהג לרוץ ריצות ממושכות (עד שבעה ק"מ). בביתו היה עוסק בעבודות עץ ובציור שנשארו בעזבונו. היה רוכש חברים על נקלה והיה אהוב עליהם מאוד. בעל כושר מנהיגות מטבעו ובעל השפעה גדולה על חבריו. הוא לא אהב לשבת בחיבוק ידיים, שנא חוסר מעשה והעדיף פעולה גופנית על פני פעולה רוחנית. הוא היה מעשי אך לא פזיז. היה עושה כל מעשיו בשיקול דעת, ואם נתקל בבעיה רצינית היה נוהג להתייעץ עם אחרים, שומע את דעותיהם ולבסוף מגיע למסקנה ההגיונית. היה עלם רציני ועם זאת בעל הומור צברי. הצטיין באחריות ובבגרות בשעה שהמעשה הצריך תכונות אלה. הוא היה קשוח, אך גם בקשיחותו היה נוח ונמנע מלפגוע בזולת. היה אמיץ לב ועשה הכל ללא פחד, אך עם זאת לא היה מקבל על עצמו מעשה הכרוך בסיכון חיים מיותר, שכן ידע להעריך נכונה את החיים, החיים אשר אהב והשכיל לשמוח בהם. בראשית אוגוסט 1970 גויס לצה"ל ושאף להגיע לסיירת "גולני". אך הוא שירת כחייל מהשורה רק שלושה חודשים. אור ליום כ"ז בתשרי תשל"א (27.10.1970), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ברגבה. לאחר שנפל, כתב עליו מחנכו: "אזכור את חיוכך המלבב, אותו חיוך שתבע מחילה ובזכותו, דומני, לא מצאתי כוח אפילו לכעוס עליך לעיתים. – – – ניצבת לפני בגילוי הלב שלך לאהבת החיים. כך חברו יחד מזגך הטוב ונועם הליכותיך. – – קרקע גידולך במושב התווה את אופייך הצנוע והשליו. תכונתך העיקרית הייתה טוב לבך; כפי הנראה נמזגו בך יחדיו תכונות מילדות וחינוך טבעי ושורשי, בבית עמלים צנוע. אהבת לסייע לחבריך והלכת בדרך בה חיית – בגבורה ובטהרת המידות". מפקד היחידה כתב במכתב תנחומים להוריו: "אילן היה חייל למופת ביחידתו. מילא תפקידו בנאמנות, היה מסור לעבודתו, אחראי ודייקן במעשהו ובדבריו, שאף להימנות עם חיילי הסיירת, יחידה בעלת אופי קרבי, שהשירות בה אינו מן הקלים ואין ספק שתכונותיו ויכולתו היו מזכות אותו להימנות עם חייליה". חוברת בשם "אילן" הוצאה לאור לזכרו, אחרי נפלו.