גרנטשטיין, יחיאל

בן שרה ומרדכי, נולד בחודש מרס 1920 בעיר לובלין, פולין ועלה לארץ בשנת 1929. כאן רכש השכלה תיכונית ועבד אחר-כך כמכונאי. מגיל 17 יצא לשמירה ובמאורעות 1936-1939 השתתף בהגנת גבעת עדה וגן שמואל. עם הינתן צו הגיוס למלחמה בנאצים, היה מראשוני המתגייסים ל"באפס" ומשם עבר לשירות בצי הבריטי. כשנפצע ברגלו ויכול להשתחרר מן הצבא, סירב לעשות כך, בהביעו את רצונו להוסיף וללחום באויב הנאצי. שוחרר עם גמר המלחמה אחרי חמש שנות שירות. בראשית מלחמת-העצמאות היה יחיאל שוב בין ראשוני המתייצבים. הוא הצטרף לפלמ"ח ופעל מבסיסו אשר בקרית ענבים, עבר קורס בדליה והשתתף בשיירות להבטחת הדרך בסביבות ירושלים. בצאת השיירה הגדולה לגוש עציון יצא עימה גם יחיאל ובשובה לירושלים, כשסגר עליה האויב, התבצרו אנשי השיירה בנבי דניאל. יחיאל נהג במשוריין פורץ-המחסומים שנסע בראש השיירה. פורץ-המחסומים נתקל במחסום גדול, לא הצליח להתגבר עליו ונשאר תקוע במקום. המשוריין היה נתון באש כבדה ומרבית הלוחמים בו נפצעו. עם ערב נזרקו על המשוריין בקבוקי מולוטוב והוא התלקח. שלושה לוחמים הצליחו להיחלץ ממנו ומפקד המשוריין פוצץ אותו, על הפצועים שהיו בו. בקרב זה נפל, ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים