בן ברוריה ואהוד. נולד ביום ט"ו באדר א' תשמ"א (19.2.1981) בחיפה. תינוק חמוד, אהוב ויפה תואר, בן בכור להוריו ובכור הנכדים במשפחה. בהיותו כבן שנתיים, הפך לאח בוגר לתאומים איתן ועידו, שהיו לו לחברים לאורך כל הדרך והוא עבורם – מודל לחיקוי ולהערצה. הוא גדל והתחנך בשכונת אחוזה והפך לילד חכם, נעים הליכות, שמח ומאושר. אלעד החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'זכרון יוסף', בו למד עד כיתה ו'. באמצע שנת הלימודים של כיתה א' נסע עם משפחתו לאיווה סיטי שבארצות-הברית, שם המשיך ללמוד עד סוף שנת הלימודים. הוא השתלב היטב במקום החדש – הן בלימודים והן בחברת הילדים, ספג חוויות רבות ונהנה מאוד. בתום אותה שנה חזרה המשפחה לארץ ואלעד שב למסגרת המוכרת, לחבריו בשכונה ובבית-הספר. מכיתה ז' ועד י"ב למד בבית-הספר עירוני ה' בחיפה וסיים אותו בצורה יפה ומכובדת. הוא אהב במיוחד את מקצוע הביולוגיה, אותו למד בעניין רב והגיע להישגים יפים. בתוכניותיו ללימודים בעתיד, נטה לכיוון הרפואה בתחום המחקר. בשעות הפנאי הרבה אלעד לעסוק בספורט ובפעילויות גופניות שונות. הוא גם אהב מאוד לקרוא ונהנה מסוגים שונים ומגוונים של ספרות: מדע בדיוני, פילוסופיה והגות, ספרי מתח והרפתקאות. הוא ידע לנהל את זמנו והצליח לשלב בין לימודים, בילויים ועיסוקים נוספים. בכל מסגרת שהשתייך אליה רכש חברים רבים וטובים והבית היה תמיד הומה ומלא שמחת חיים. חבריו מעידים כי ידע להיות חבר אמיתי, נאמן ומסור, רגיש ומתחשב. גם עם אחיו התאומים היה ביחסים מצוינים. כאח בוגר ידע להנהיג אותם, תמיד נכון להקשיב, להנחות, לייעץ ולתמוך בכל תחום ובכל בעיה. אלעד היה בן נפלא להוריו ובן משפחה מסור וחם, מעורב ומתעניין, יודע להרגיע ולעודד, ולנהל שיחות בוגרות ומרתקות. היה ענייני בתגובותיו ומדהים ברגישותו ובהתייחסותו לכל עניין ועניין. כמי שניחן בחוש הומור מיוחד ועדין, נזהר בכבודו של הזולת – לא להעליב ולא ולהשפיל. צנוע מאוד, ביישן ושקט אך בדרכו הבטוחה עומד על עקרונותיו, רצונותיו ודעותיו ובעל מענה לשון חכם וענייני. ובעיקר החיוך, חיוך שהיה נסוך על פניו, חיוך בעל השפעה כובשת, נעימה, מרגיעה וחמימה. עוד בטרם התגייס, החליט כי ישרת ביחידה לוחמת והיה זה אך טבעי עבורו. בסוף יולי 1999 התגייס לצה"ל והצטרף לגדוד 'נחשון', שבו שירת בגאווה רבה עד יומו האחרון. לאחר הטירונות יצא לקורס מ"כים ובזכות הצטיינותו יצא לקורס קצינים מוקדם. אלעד שימש כמפקד מחלקה שהוביל את חייליו בלחימה בטרור נגד חוליות מפגעים. במהלך שירותו הצבאי התבגר מאוד. הוא גילה אחריות, יכולת החלטה, כושר אבחנה רגיש ומדויק וכוח התמודדות עם בעיות וקשיים במצבים שונים. הוא מעולם לא התלונן, מילא את תפקידו ברצון, בנאמנות ובמסירות והיה שלם עם עצמו ועם עשייתו. גם כשהגיע הביתה לחופשות, היה טרוד ועסוק בענייני השבוע שחלף ובתכנון השבוע הקרוב. אחד המשפטים, שעליו היה חוזר שוב ושוב, היה "אנחנו צריכים חיילים טובים" וזאת יישם הלכה למעשה; הוא השקיע מחשבה רבה, זמן ומאמצים והדיר שינה מעיניו כדי להגיע למטרה שהציב לעצמו והיא ש"בסוף תהיה לי מחלקה טובה." אלעד היה מפקד אהוב ונערץ, שדאג לחייליו, טיפח אותם והפך אותם ליחידה מגובשת וללוחמים מקצועיים. תמיד היה מוכן להטות אוזן קשבת, לייעץ, לתמוך ולעודד ומנגד ידע לדרוש עבודה קשה, הקפדה, דיוק ואיכפתיות, כאשר הוא משמש דוגמה אישית לכל מה שדרש מחייליו, "כי רק כך הופכים בסוף לחיילים טובים." מפקדיו מעידים עליו שהיה מפקד נערץ למופת ומודל לחיקוי ופקודיו מספרים שסמכו עליו בעיניים עצומות והלכו אחריו בלב שלם כיוון שנטע בהם ביטחון, תקווה ואמון בעצמם. עוד מספרים חייליו על כך שנלחם ללא חת על ערכי מוסר ומעולם לא התפשר על עשיית צדק. הוא דבק בערכים שהאמין בהם: רעות, מקצועיות, משמעת וכבוד האדם והנחיל אותם לחייליו. בנוסף, הציב אלעד ערך חדש ואישי משלו למחלקתו: ערך המשפחתיות. הדבר התבטא בדאגה אבהית שנבעה ממנו – על אף החזות הנוקשה והמרוחקת שהקרין: החל בכוס תה חם שהגיש לחייל במגדל השמירה בלילה קר, דרך יציאה לשמירה לילית במקום חייל שהתעייף ולא נמצא לו מחליף וכלה בשיחה מרגיעה עם אם מודאגת או מתן עזרה כספית לחייל נזקק, שהעניק מכיסו. מפקדיו יודעים לספר על חתירתו למצוינות ועל הקפדה בתכנון ובביצוע כל תוכנית עד לאחרון הפרטים. "הדוגמה האישית שנתן כמפקד וכאדם תצמיח עוד מפקדים בדמותו ובדרכו…" "תחת השראתו ומנהיגותו של בנכם זוכים צה"ל והמדינה בבנים שמאופיינים בדמותו ובחריצותו." ביום ח' באב תשס"ב (17.7.2002) נפל אלעד בקרב בעמנואל והוא בן עשרים-ואחת. אלעד הוביל את מחלקתו למרדף אחר חוליית מחבלים שביצעה יום קודם-לכן פיגוע בעמנואל, שגבה שבעה קורבנות ופצועים רבים. בשעת בוקר מוקדמת נתקלו חיילי גדוד 'נחשון' במחבלים, שהסתתרו בתוך נחל קנא. אחד המחבלים זוהה בוודאות והמרדף אחריו נמשך, עד שנורה ונהרג. במקום התנהלו חילופי אש קשים, ובמהלכם נהרג אלעד ונפצעו שלושה חיילים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה, בהותירו אחריו הורים וזוג אחים תאומים – איתן ועידו. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. בשורות הכיתוב האישי שעל מצבתו חקקה משפחתו את המלים "גיבור של העולם, ילד עם חיוך של מלאכים". לזיכרו של אלעד הופקה חוברת זיכרון ובה תמונות, קטעי עיתונות המתארים את דמותו ואת נסיבות נפילתו וכן מכתבים שכתבו מפקדים ופקודים, חברים לשירות ובני המשפחה. כמו-כן, הוענקו על שמו מלגות לימודים ונערכו לזיכרו כנסים מדעיים בתחום רפואת הלב. מפקד הגדוד כתב: "אלעד, נפלת כאשר הובלת ביחד עם חייליך את המשימה לאתר ולפגוע בחוליית מחבלים שפגעה בתושבים רבים. אותה חולייה שתוך פחות משנה רצחה תשעה- עשר אזרחים ופצעה עשרות בעמנואל ובמקומות אחרים. אתה, אלעד, הובלת ללכידתה ובמעשה זה הצלת חיי אדם רבים. נפלת כגיבור בראש חייליך… להורים ברוריה ואהוד, לאחים איתן ועידו, היו גאים בבן המיוחד שחינכתם וגידלתם. משפחת 'נחשון' ממשיכה היום בדרכה פצועה וכואבת על מותו של מפקד דגול. נועם הליכותיך, שאיפתך למצוינות ופועלך, יאירו את דרכנו תמיד. יהיה זיכרך ברוך."
