גרמן, איל

בן יעל ויוסף. נולד ביום ט"ז בחשוון תשכ"ט (7.11.1968) ברמת גן. כשהיה בן אחת-עשרה עבר עם משפחתו להרצליה, שם למד בבית-הספר היסודי 'לב-טוב' ואחר-כך בבית-הספר התיכון 'ראשונים', אותו סיים בשנת 1986. איל ניחן בדמיון ובזיכרון נדירים. הוא בנה לעצמו עולם פנימי עשיר, שהתבטא בכתיבת סיפורים עתירי דמיון, ושירים. מתוך שיר שכתב בכיתה ז' על המלך שאול "…כי בנפש היתה גבורתו / ולבו החכם מכולם / פשוט הוא וזך / זה הנער שקריו – / לא יידע לעולם / כי רק לחלל הוא יודע / ולשמור על כבשיו… / זה התם." הוא למד נגינה על פסנתר ואהב להאזין למוזיקה. בחופשותיו מהצבא נהג לשבת ולנגן יצירות שלמד משמיעה. זמן רב הקדיש לתחביבו: תוכנות מחשבים. איל נחשב בקרב חבריו כילד מופנם ומוכשר. עם גיוסו לצבא, באמצע חודש פברואר 1987, חל בו שינוי קיצוני. איל בחר לשרת ביחידה קרבית, משום שהאמין כי זו הדרך הנכונה לשרת את ארצו וכך כתב בחיבור מכיתה י"ב: "אני מגן על המדינה ועלי לעשות זאת ברצון וביעילות בלי לחשוב על היום הבא…" הוא סיים את הטירונות כחניך מצטיין והפך לדמות מרכזית ואהובה בקרב חבריו ומפקדיו בגדוד 'רותם' בגבעתי. תשעת חודשי שירותו בגבעתי היו מהמאושרים בחייו. היו לו תוכניות להמשיך לקצונה ולאחר-מכן ללמוד אסטרו-פיסיקה באוניברסיטה. תוכניות אלו נגדעו כאשר נהרג בתאונת-אימונים ביום כ"ו בחשוון תשמ"ח (17.11.1987). איל הובא למנוחות בבית-העלמין בהרצליה. הותיר אחריו הורים, אח – גיא ואחות – לילך