בן פאטמה וסאלח. נולד ביום 30.12.1979 בכפר גריפאת שבבית זרזיר. אח לרפעת, הודא, רוקיה, חמזה, שירין (נופא), מדלין, יורית, עודי ובסאסל. מדין ואחיו התאום רפעת, הבכורים במשפחה, נולדו לאחר שש שנות תקווה והמתנה. יום הולדתם היה יום חג ושמחה למשפחה שבורכה בשני בנים, ולכל אחד מהתאומים הקריבו שני קורבנות, כנהוג בעדה. מדין גדל במשפחה קשת יום ולמודת סבל. את ראשית חינוכו קנה בבית הספר היסודי שבכפרו, והיה תלמיד ביישן, שקט וממושמע. אהוב היה על כולם בזכות אופיו הטוב והליכותיו הנעימות. כשהיה מדין בכיתה ג' הצטרף לקבוצת קרטה. הוא התאמן בחריצות והיה לקרטיסט מצטיין אשר זכה בכמה מדליות. את אימוניו המשיך עד שהגיע לחגורה חומה. בתקופת לימודיו בחטיבת הביניים והתיכון המקיף "עמל זרזיר", עזב מדין את הקרטה וגילה עניין בסוגי ספורט אחרים, כמו כדורגל ומירוצים. משסיים את חוק לימודיו החליט מדין להתנדב לצבא כדי להמשיך את דרכו של אביו סאלח, ששירת כגשש בגבול לבנון. רצונו של מדין לשרת בצבא, לתרום למדינה ולהגן על ביטחונה היה עז, אך הוא לא התעלם מהקשיים שבבית. כשהלך ללשכת הגיוס להירשם כמתנדב אמר לאחיו התאום רפעת שבא עמו: "אני הולך להתגייס ל'גששים'. אתה תישאר בבית ותשמור על כולם, תעבוד ותעזור להורים." מדין התגייס לצה"ל ב-15.4.1998, לחטיבת "גבעתי", ושירת במשך שלוש שנים כגשש בגדוד "צבר", בחטיבה המרחבית של גזרת עזה. הוא אהב מאוד את הצבא ואת היחידה ושאף לפתח קריירה צבאית. מדין לעולם לא התלונן על קשיים, היה אהוב על חבריו ומפקדיו, וזכה לשבחים ולהערכה רבה. באפריל 2001 הצטרף מדין אל שורות צבא הקבע. במהלך שירותו קיבל תעודת הצטיינות על תרומתו לגילוי מטענים, ומפקדיו צפו לו עתיד מזהיר בצה"ל. ביום ראשון, 3.11.2002, הגיע מדין הביתה לחופשה בת שבוע. ביום שישי צלצל אליו חבר ליחידה שאשתו הייתה קרובה ללדת. החבר הביע את רצונו לשהות לצד אשתו, וביקש ממדין להחליף איתו שבת. מדין לא חשב פעמיים, עלה מיד על מדים ועשה את הדרך חזרה לרצועת עזה. בשבת, 9.11.2002, ביצעו החיילים בדיקות שטח בעמדות הטנקים שבאזור נצרים. לאחר שהתצפיתנית הודיעה להם בקשר שישנם חשודים בשטח, יצא לשם מדין בנגמ"ש עם מפקדו, רב-סרן דוד כהן, ועם החובש ליאור. בהגיעם למקום ירדו מהנגמ"ש כדי לסרוק את השטח. מדין שהלך בראש הכוח הבחין בעקבות חשודים; מפקדו ציין כי מבחינת המחבלים האתר מהווה נקודה טובה לפגיעה בטנקים, בשל אפשרויות המסתור. ברגע זה ממש אירע פיצוץ עז. דוד המפקד נפצע, ומדין נהרג, והובל אל הנגמ"ש. אמו של מדין ניסתה להתקשר אל בנה בעשרה לחמש, כדי לומר לו שיום צום הרמדאן הסתיים, וכי הוא יכול לאכול. משמדין לא ענה לה, אמרה האם לסובביה כי קרה דבר נורא. השמועות על האירוע הקשה ברצועת עזה נפוצו בכפר במהירות. כאשר נמסרה למשפחה ההודעה הרשמית על נפילתו של מדין, כבר המה הבית מנחמים, בני שבט גריפאת. מדין היה הבן הרביעי לגוש בית זרזיר שנפל באותה שנה, בכפר המונה חמשת אלפים נפש, ובעדה המתנדבת למען ביטחון המדינה למן ימיה הראשונים. "זו דרכנו וזה המחיר שאנו משלמים," אמרו אנשי הכפר. ארונו של מדין, עטוף בדגל הלאום, הוכנס למסגד, שם נערכה תפילת המת הנהוגה בקרב העדה המוסלמית. לאחר טקס האשכבה הובא מדין למנוחת עולמים בלוויה אזרחית. הוא נטמן בבית העלמין שבכפרו, בית זרזיר, לצד חברו הקרוב ובן שבטו סגן מאלק גריפאת, סגן מפקד יחידת המעברים שבמעבר ארז אשר שירת עם מדין תקופה ברצועת עזה, ואשר נפל חודשיים לפניו, בספטמבר 2002. על קברו של מדין ספד לו ראש מועצת בית זרזיר, חסן אל הייב: "הלך מאיתנו גיבור אמיתי שעמד לצידו של כל מי שביקש עזרה, ושהיה עמוד השדרה במשפחתו." רב-סמל מדין גריפאת, בן עשרים ושלוש בנופלו, הותיר הורים, ארבעה אחים וחמש אחיות. רפעת, אחיו התאום של מדין, שהתחתן חמישה חודשים קודם לכן, חזה את מות אחיו בחלומו. בחלום הופיע לפניו מדין ואמר לו "שמור על עצמך ותרוויח הרבה כסף." במהלך החלום חולקו תמרים לאנשים. על פי המסורת הבדואית, תמרים מחלקים רק בלוויות.
