גרינשטיין, חיים צבי

בן אסתר וזאב אריה. נולד בי"ז באדר תרל"ז (24.3.1877) בבית-הספר החקלאי מקווה-ישראל. אביו היה אחד מחמשת התלמידים הראשונים בבית-הספר ושימש בו באותה תקופה כמורה ומזכיר. הוריו היו ממתיישביה הראשונים של פתח-תקווה ובילדותו גר עמם בסוכה על שפת הירקון בתנאי-חיים קשים ביותר. משם עברה המשפחה ליפו, אחר-כך ליהודיה, עם שאר מתיישבי פתח-תקווה, ולבסוף – למקומה החדש והקבוע של פתח-תקווה. הוריו היו בין המשתתפים בהגנת פתח-תקווה בימיה הראשונים, עת פרצו תגרות בין המתיישבים ולשכניהם הערבים. אמו, שהיתה מכונה בפי הערים "סית אסתר", היתה ידועה באומץ לבה ולקחה חלק פעיל בתגרות. חיים צבי למד ב"חדר" עד הגיעו לגיל בר מצווה. עקב פטירת אמו העבירו אביו לבית-הספר החקלאי מקווה-ישראל. כעבור שלוש שנים, עם סיום לימודיו, חזר למושבתו פתח-תקווה ושם עסק בחקלאות, בעיקר בגידולי פלחה, תוך קשיי-קיום מרובים. חיים צבי עמד לצידו של "זקן השומרים" אברהם שפירא, ביחד עמו נטל חלק בהגנה על מושבות שהותקפו ובין השניים שררה אהבת נפש. ביום כ"ז בניסן תרפ"א (5.5.1921) בעת מאורעות הדמים שנודעו בשם מאורעות תרפ"א, תקפו ערביי הסביבה את פתח-תקווה. בקרב שהתפתח השתתף גם חיים צבי ונפל בעת נסיגת המגינים אל פאתי המושבה, יחד עם חברו אבשלום גיסין, והוא בן 44. שנים הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של פתח-תקווה. הניח אשה, שתי בנות ושלושה בנים. הקרב שבו נפל תואר בספר "פתח תקווה – אם המושבות". רשימה לזכרו התפרסמה ב"דאר היום;" שמו הונצח גם בספר "תדהר ב'".