fbpx
גרינפלד, יהודה-אריה

גרינפלד, יהודה-אריה


בן אסתר ויוסף-דויד, נולד ביום י"ג בניסן תרע"ז (5.4.1917) בעיר וויילון, פולין וגדל בעיר לודז'. כבן למשפחה רבנית וחסידית למד בתלמוד-תורה ובישיבת "תורת-חסד" בלודז' ונשאר נאמן לחסידות כל ימיו. יהודה-אריה השתלם בלימודים כלליים הגה בספרות-העולם ובייחוד נמשך לשירה ולפילוסופיה. גם לאחר שנכנס לחיי עבודה הוסיף לשקוד בערבים על לימודיו. הוא הצטרף ל"פועלי אגודת ישראל" ועשה למען הטבת מצבם של בני מעמדו. יהודה-אריה אירגן קבוצות-נוער דתיות בשם "סיני", הדריכן לתורה ולתעודה ונטע בהן אהבה לכל קודשי האומה ולארץ- ישראל. שאף תמיד להתעמקות אידיאולוגית ולביסוס יסודי של השקפת-עולמו. היה טיפוס של בחור דתי מעולה המעוטר במעלות מיוחדות. הוא הצטיין במיוחד כנואם עממי ובהופעותיו הפומביות באסיפות ריתק את כל שומעיו בשפתו העסיסית עשירת-הביטויים. כמו-כן כתב בעיתונות היהודית המקומית ובייחוד בשבועון "יידישע ארבייטער שטימע". בפרוץ מלחמת-העולם השנייה נשלח יחד עם משפחתו לגיטו לודז', נמנה שם עם אנשי המחתרת והיה פעיל באיגוד התרבותי בגיטו. בשנת 1944, עם גבור קצב ההשמדה, הועבר למחנה המוות אושוויץ. הוריו, אחיותיו ושאר בני משפחתו הומתו והוא עם שני אחיו נשלחו למחנה בוכנוואלד. בפרק-זמן זה הצליח להציל רבים ממוות. לאחר שנשתחרר ממחנה בוכנוואלד התחיל מארגן יחד עם אחרים את קיבוץ בוכנוואלד. בגרמניה נדד ממחנה למחנה ועסק בארגון קיבוצים שיתופיים. בראש השנה תש"ו עלה לארץ יחד עם קיבוץ בוכנוואלד והתיישב בקיבוץ אפיקים. הוא התחבב מאוד על אנשי המקום. התפעלותו מהטבע ומהנוף באה לידי ביטוי בשירים ליריים, שנדפסו בחלקם בעלון הקיבוץ. גם בקיבוץ נהג להרצות בפני קהל החברים ומאזיניו חיבבוהו מאוד. מאפיקים עבר לקיבוץ חפץ חיים שהיה קרוב לו יותר מבחינה אידיאולוגית ודתית ומשם גויס לעבודה חינוכית במחנה-העולים בעתלית. גם שם ידע להשיב נפש רבים והשתדל לעזור לכל אחד. רבים חשבוהו אדם מופלא. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב לשירות, אם כי לא בנקל הצליח להשתחרר מתפקידו החינוכי החיוני במחנה-העולים. נפל ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948) בהפצצה המצרית על התחנה המרכזית בתל-אביב. גם כל הדברים שהיו עימו בכתובים נשרפו. גופתו זוהתה בקושי על-ידי אחיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

דילוג לתוכן