גרינברג, סמי (שמואל)

בן סנדלה ולזר. נולד בשנת תרע"ג (1913) ברומניה. לאחר סיום לימודיו בבית-הספר למסחר בגאלאץ התגייס לצבא הרומני ושירת בו בדרגת סרג'נט. אף על פי שמשפחתו היתה מתבוללת למחצה וחסרו לו שרשים עמוקים בתרבות העברית, נתפס לציונות והצטרף לתנועת "גורדוניה". הוא התעמק בסוציולוגיה ובסוציאליזם, למד את המרכסיזם מן היסוד, התעניין בפסיכואנליזה ובפילוסופיה ואהב גם אמנות ובעיקר הרבה לכתוב ולצייר. בשנת 1934, לאחר תקופת הכשרה במשק חקלאי ברומניה, עלה עם קבוצתו לארץ-ישראל, ועבד עמה תחילה בפרדס-חנה ואחרי-כן בביתניה. שם הצטרף לקבוצת "בתלם" ובמסגרתה עבד בנחלת יהודה ובירושלים ולבסוף לקח חלק בהקמת קיבוץ עין-גב, בו הושבע כחבר "הגנה". סמי הרבה להתבודד עם עצמו, עולמו הפנימי היה עשיר ונפשו – סוערת ומיוסרת. את עולמו ואת החברה בה חי ביטא בעצמה רבה בציוריו. הוא נסע ללמוד ציור בתל-אביב. בלילה שמר וביום נסע העירה לקדם את כשרונותיו האמנותיים. גם בשחמט גילה כשרונות בולטים ונחשב כאחד מן המוכשרים באגודת השחמט בחיפה. באחד הימים כאשר חזר משמירה ופרק את אקדחו נפלט ממנו כדור ופצעו קשה. הוא הובל לבית החולים בטבריה ולמחרת, אור ליום ז' באייר תרצ"ח (8.5.1938), מת מפצעיו. הוא הובא למנוחות בעין-גב. ב"ידיעות" של קבוצת בתלם-עין-גב פורסמו דברי חברים על אישיותו, ציוריו ורשימותיו. רשימה לזכרו נכתבה בעתון "דבר".