גרינברג, נמרוד

נמרוד, בן רות ומשה, נולד ביום י"ד בתשרי תשט"ו (1.10.1954) בקיבוץ זיקים ולמד בבית-הספר היסודי בקיבוץ כרמיה ובבית- הספר התיכון בקיבוץ יד-מרדכי. בתקופת הלימודים בבית-הספר היה נמרוד נער חברותי ופעיל בתנועת נוער. הוא היה מדריך בתנועת הנוער של 'השומר הצעיר' ובגדנ"ע ואף השתתף בקורס לדאייה. נמרוד הצטיין במלאכת-יד, בעיקר בעץ, ובנה טיסנים ודגמי מטוסים. כן אהב לצייר. הוא הצטיין גם בספורט, בעיקר בכדורסל ובאתלטיקה, ועסק באיסוף מטבעות עתיקים. הוא אהב את חיי המשק והקיבוץ. מגיל צעיר התעניין בכל ענפי החקלאות והרבה לטייל ולתור בשדות הקיבוץ הכל הכירוהו כצעיר רציני, בעל מזג נוח, חברותי ואהוב על חבריו. נמרוד התעניין בנושאים צבאיים וקרא ספרים רבים על תולדותיהן של מלחמות. נמרוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והתנדב לקורס טיס, אך נבצר ממנו לסיים את הקורס והוא הועבר לפלוגת חיל ההנדסה של הצנחנים, שם השלים קורס פלסים, וקורס צניחה. הוא היה חייל מסור וממושמע, בעל כוח רצון, התמדה ועקשנות. מטבעו היה חבר נאמן והיה מוכן תמיד לעזור לחבר באימון מפרך ובמסע קשה או לסייע לו ללמוד ולהבין חומר לימודים שהתקשה בו. במלחמת יום הכיפורים שירת נמרוד ביחידת חיל הנדסה בסיני והשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), נפגע ונהרג, בעת חציית הגשר על תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ זיקים השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב- טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון משה דיין, כי נמרוד היה חייל טוב וחבר נאמן, אהוד על כל מי שהכירו. הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה דברי חברים ובני משפחה על דמותו.