גרינברג, הרי-שאול (רון)

בן ינקו ובלימה. נולד ביום י"א בטבת תשי"א (20.12.1950) בבוקרשט שברומניה ולמד שם שש שנים בבית ספר יסודי. יחד עם לימודיו בבית הספר למד גם במשך חמש שנים לנגן במנדולינה – כלי שהיה לו כידיד טוב ונאמן. הייתה לו אוזן מוסיקאלית, שקלטה על נקלה כל שיר והוא היה ממהר לבצעו בכלי הנגינה שלו. בשעות הפנאי, אחרי הלימודים, אהב להאזין למוסיקה ואף לעסוק בספורט. בשנת 1964 הגיע לארץ במסגרת "עליית הנוער". בראשית ימיו בארץ, בלי עזרה ובלי חבר, הגיע למשק בוחן שעל גבול "המשולש", ושם הספיק להתחבר עד מהרה עם הנוער ויחד עם זאת קלט את השפה העברית. בשעות עבודתו בפרדס התחבב על חברי המשק שעבדו באותו ענף. היה בין המצטיינים. הוא היה מזכיר חברת הנוער, בהיותו בעל אופי חזק וכושר מנהיגות. הוא היה מנהל את כל ישיבות החברה ברצינות מרובה, שכן איש חברה היה בכל נפשו ובעל אישיות מרשימה. חיי החברה היו אהובים עליו. בקיבוץ המשיך גם בנגינה במנדולינה ושימח את חברי המשק בנגינתו. הרי גויס לצה"ל בשבוע האחרון ביולי 1969 והצטרף לנח"ל יחד עם קבוצה של נערים ונערות. בתקופת שירותו הקצר בצבא, אחרי שיצאה הקבוצה לעזרה לקיבוצי ספר, עשה כמיטב יכולתו ופעל רבות. הקבוצה יצאה לקיבוץ כפר רופין וגם שם התחבב הרי על חברי המשק ועבד בחריצות. ביום כ"ח באדר א' תש"ל (5.3.1970) נפל הרי כשנפגע מן המארב על ידי קבוצת מחבלים, שבאו מגבול הלבנון. במלאת שנה לנפלו הקדיש קיבוץ בוחן את עלונו "במשלט" לשמו ולזכרו.