גרינברגר, רוני

בן אליהו והינל. נולד ביום ג' באייר תשי"ג (18.4.1953) בנתניה, לאביו ואמו מניצולי השואה, ששכלו את יקיריהם בתופת הנאצי. בשנת 1948 עלו ארצה והתיישבו בנתניה. רוני למד בבית הספר היסודי "בארי". הוא התפתח יפה ולמרות שלא היה מן התלמידים השקדנים, כי נתן דעתו לתחביבים ולמשחקים, היה תלמיד טוב למדי. תקופה קצרה היה חבר בתנועת הנוער "בית"ר". הוא הרבה לבלות על שפת הים ואת זמנו הפנוי ניצל לשחיה, צלילה ודיג. כשהיה כבן שלוש-עשרה וחצי התייתם מאביו ובמשך שנת האבל השכים קום בוקר-בוקר כדי ללכת לבית הכנסת לומר "קדיש". לאחר סיום לימודיו בבית-הספר היסודי, למד שנים אחדות בבית-הספר המקצועי "אורט" בנתניה, המשיך במסגרת הכשרה קדם-צבאית בבית-הספר הטכני של חיל האויר, השתלם במכונאות מטוסים ובו בזמן למד והתכונן לבחינות בגרות חיצוניות. כשהתבגר הפך רוני נער עליז, אוהב חיים ובעל חוש הומור רב. היו לו הרבה חברים שאהבוהו וביקשו את קרבתו. רוני התגייס לצה"ל בתחילת מאי 1971, עוד בטרם גמר את בית-הספר הטכני. מכיון שרצה לשרת את מולדתו בחיל מעולה, התנדב לשרת בחיל הצנחנים. כדי לחשל את גופו נהג, בתקופה שלפני הגיוס, לרוץ יום-יום למרחקים ארוכים. בתקופת שירותו היה חייל ממושמע ומילא את המוטל עליו לשביעות רצון הממונים עליו. ביום י"ז בתשרי תשל"ג (24.9.1972), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנתניה. מפקדו כתב עליו במכתב תנחומים ששלח למשפחה: "במסגרת שירותו היה רוני חייל מסור וממושמע, מילא את המשימות שהוטלו עליו בצורה אחראית – – – שימש דוגמא ומופת והיה לעזר למפקדיו ולחבריו ביחידה".