גרינברגר, משה

בן חנה וזליג, נולד ביום ב' בסיוון תרע"א (25.5.1911) בעיר דיובובה, צ'כיה ולמד בבית-ספר עממי. ביום 1.10.1935 עלה לארץ והצטרף לקבוצת בארות יצחק. היה בעל רגשות דתיים נעלים. בבוקר היה משכים ל"מניין", להתפלל בציבור לפני צאתו לעבודה, שאהבה והתמסר לה. היה צנוע, עניו, בעל סבלנות, נדיב-לב ומסור לחברים. שימש מופת לאחרים בהתנהגותו האישית. משה היה מסור למשפחתו ולשני ילדיו ובחוזרו עייף מעבודת יומו קבע לילדיו עתים לתורה. עד פרוץ מלחמת-העצמאות עסק בחקלאות ובבוא ימי המערכה נחלץ לצבא. אף בימי הקרבות וההפגזות לא חדל לעסוק בבעיות הקיבוץ וחלם על בוא השלום ועבודת השיקום. משה נפל ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948) מהתפוצצות בעמדה בשעת קרב. נקבר בבארות יצחק. ביום כ' במרחשוון תשי"א (31.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.