גרין, יחזקאל

בן הניה ויצחק, הרוקח המוסמך הראשון בארץ, נולד ביום ג' באדר תרפ"ה (27.2.1925) בתל-אביב, דור רביעי לילידי הארץ. הוא נקרא על שם סבו, שהיה המוכתר העברי הראשון ביפו וממניחי היסודות לעליית יהודים ולהתיישבותם, מייסד-יוזם של שכונת נווה שלום שקדמה לייסוד תל-אביב. יחזקאל חונך ברוח הציונות. הוא למד בבית-הספר "כל ישראל חברים" ומשסיימו – למד בבית- ספר מקצועי, מתוך נטייה לעבודת-כפיים. הצטיין במסגרות, מכונאות ומספנה. בכל לבו נמשך אחרי ימאות והתמחה בענפיה: בניין סירות, ספינות, חתירה בים, כמלח, כדייג וכהגאי ואף הסיע נוסעים בסירות-מנוע על-פני הירקון. בשנת 1945 נתקבל לעבודה בחברת-החשמל וזכה ליחס של הוקרה ואמון מצד הממונים עליו אשר הטילו עליו תפקידים אחראיים. יחזקאל היה ספורטאי רב-צדדי בשיט, אגרוף, כדורגל ואתלטיקה קלה, אשר התמסר בעיקר לה מאז שנת 1945. בשנה זו זכה במקום הראשון בתחרויות לריצת 200 מטר ושבר את השיא הארצי שנקבע עשר שנים קודם-לכן. זכה בגביע הבריגדיר קיש והוכתר כאלוף ארץ-ישראל בריצה. אחרי תחרות ראשונה זו זכה בתחרויות רבות, בתעודות ואותות-הצטיינות, במדליות וכד' ולפרסום רב בעיתונות הכללית והמקצועית. הוא זכה גם ב"אליפות 'הפועל' לשנת 1945" בריצת 200 מטר וקיבל תעודה על כך. בהתמדה עלה בסולם השיאים ובשנת 1948, תוך כדי שירות בצבא, השתתף בתחרויות לאליפות ארץ-ישראל והוכתר בתואר "אלוף ארץ-ישראל בריצה לשנת 1948". יחזקאל עמד ליצג את מדינת ישראל בתחרויות האולימפיאדה. הוא היה חבר ה"הגנה" מנעוריו, השתתף בהגנת משקי עמק חפר בשעת המצור הבריטי לאחר "השבת השחורה" (29.6.1946) ואף נעצר למשך חודש ימים. בתחילת 1948 התגייס תחילה כמדריך ואחר-כך כשוטר צבאי, ואחר הקמת צבא הגנה לישראל הצטרף לחטיבה 8, בלי לגלות זאת להוריו כדי שלא להדאיגם. גם בהיותו בצבא המשיך בפעילותו הספורטיבית. יחזקאל יצא לקרב על אף הדרישה להשאירו כקצין ספורט ומדריך במחלקת אימון גופני של צה"ל ועל אף דרישות חיל-הים להחזירו כימאי מאומן ושל חברת-החשמל, כפועל חשמל שעבודתו חיונית למוסד. במסגרת גדודו השתתף בקרבות רבים. בקרב הקשה על עיראק אל-מנשיה חיפה על נסיגת חיל-הרגלים ובאומץ-רוחו ועמידתו האיתנה הציל, כעדות מפקדו, חיי חיילים רבים. הוא השתתף בפריצת הדרך לנגב כאחד הראשונים ובכיבוש באר שבע. ביום ז' בחשוון תש"ט (9.11.1948) נפל בקרב לכיבוש משטרת עיראק-סואידן כשהזחל"ם שלו תקף את בניין המשטרה ונפגע במישרין בפגז חודר-שריון. יחזקאל הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג. מפקדו כתב עליו: "…היה חייל למופת בכל סגולותיו: כושר גופני, אומץ-רוח, משמעת ושכל בריא… חש לעזרת חבריו הפצועים בסכנו את חייו… הצטיין בפעולות קרביות שהכריעו את גורל הקמת המדינה…"