גרידי, מרדכי

מרדכי, בן רחל ומנחם, נולד ביום ט"ו באדר ב' תשי"ד (21.3.1954), בבית-שאן. בשנת 1959 עברה משפחתו להתגורר ברמת-השרון והוא למד שם בבית-הספר היסודי "עוזיאל". הוא המשיך את למודיו בישיבה התיכונית "קרית נוער" בבית וגן בירושלים. מרדכי גדל וחונך ברוח המסורת היהודית והאמונה באלהי ישראל. הוא דבק באמונתו והקפיד על שמירת המצוות, עד כי זכה לכינוי "מרדכי הצדיק". הוא היה תלמיד מצטיין והשקיע את כל מרצו ואונו בלימוד התורה וההלכה. הוא זכה להערכת מוריו, שרצו שימשיך ללמוד וילך לעסוק בהוראה, שכן להערכתם הוא היה בעל תפיסה מהירה וניחן ביכולת להקנות לזולת את הידע שרכש. אולם, מאז עמד על דעתו, עז היה רצונו של מרדכי לשרת את עמו ואת ארצו. פיעמה בו רוח התנדבות והוא היה מוכן לכל קורבן שיידרש ממנו. נכונות זו הביאה לכך, שיצא למשימה אשר לא שב ממנה. הוא היה חבר נאמן ורע של אמת, שהיה מוכן תמיד להגיש עזרה וסיוע לזולת. בגלל אהבת האדם הטבועה בו התעתד ללמוד רפואה, שכן ידע כי בכך יוכל לעזור לבני אדם ולהקל עליהם. אולם הוא לא זכה להגשים את שאיפתו ולא הצליח לממש את חלומו. מרדכי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל ההנדסה. במהלך אימוניו השתתף בקורס חבלה, בקורס מפקדי-כיתות ובקורס מש"קי הנדסה. בשנת 1973 סיים בהצלחה קורס קצינים בבית-הספר לקצינים של צה"ל. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים עשה בבסיס ההדרכה של חיל ההנדסה, במסגרת קורס קציני הנדסה. הוא סיים את הקורס בנובמבר 1973 ולאחר שהוענקה לו דרגת הקצינות נשלח לשרת כקצין הנדסה בפיקוד הצפון. הוא היה קצין מעולה, בקי במקצועו, מקובל ואהוד על חבריו ועל מפקדיו. הוא התנדב לכל משימה קשה ומסוכנת. כך התנדב ונשלח לסיני כדי לחלץ טייס של חיל האוויר המצרי, שמטוסו התרסק ונפל בשטח ישראלי. ביום י"ט בניסן תשל"ד (11.4.1974) פרצו מחבלים לעיר קרית-שמונה. מרדכי יצא למקום עם חבריו ליחידה כדי לסייע בחיסול המחבלים. למרות שנמנה עם הכוחות המסייעים, לא יכול היה להישאר בעורף והצטרף לכוחות הלוחמים. בקרב הפריצה נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "סגן-משנה מרדכי גרידי ז"ל נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בקרית-שמונה, בקרב עם מחבלים, ביום י"ט בניסן תשל"ד (11.4.1974). מרדכי ז"ל שירת בחיל ההנדסה. הוא היה חייל מצוין, קצין מוכשר וחבר נאמן. מרדכי היה אהוד על הכל". הוריו תרמו ספר תורה לזכרו, לבית-הכנסת ברמת-השרון; המועצה המקומית של רמת-השרון הוציאה לאור חוברת לזכר בניה שנפלו במערכה, ובה דברים על דמותו של מרדכי.